ת"א 29646-04-23

תקציר

פסק הדין דוחה את התביעה בנימוק שהיא, למעשה, תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין במסווה של תביעה לסעד הצהרתי וצו מניעה. התובעים מבקשים לחלק חלקת קרקע משותפת בבעלותם ובבעלות הקרן הקיימת לישראל לשני מגרשים, כאשר חלק מסוים מיועד למגורים בבעלותם, וללא צורך בתשלום יתרות לנתבעים. בית המשפט מוצא כי ניתן וראוי היה לבקש את בקשת התובעים לסעד הצהרתי בדבר חלוקת מקרקעין והיעדר תשלומי איזון, במסגרת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, המצויה בסמכותו של בית משפט השלום. סמכותו של בית המשפט המחוזי אינה משתרעת על עניינים אלה. כמו כן, בית המשפט מדגיש את עקרונות היעילות הפרוצדורלית והימנעות מפיצול התדיינויות, אשר משרתים טוב יותר על ידי שמיעת כל הטענות בהליך אחד. לפיכך מצווים התובעים להגיש את תביעותיהם בבית משפט השלום. עוד צוין בפסק הדין כי טענות התובעים אינן מקימות בסיס משפטי לחריגה ממרשם המקרקעין, מה גם שמדובר במקרקעין מוסדרים, והרישום מהווה ראיה חלוטה. התביעה נדחית, והתובעים נדרשים לשלם לנתבעים הוצאות בסך 7,000 ₪.