עת"מ 33695-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לעתירות ובקשות מקלט רבות בישראל, שרובן נחשבות חסרות תוחלת על ידי המשיב, המדינה. העתירות מערערות על החלטת המדינה שלא להכיר בעותרים כפליטים ומבקשות לבחון את עניינם. המדינה יישמה נהלים חדשים לטיפול בבקשות מקלט, שהם לכאורה מחמירים יותר, והעותרים טוענים כי אין להחיל אותם רטרואקטיבית. השופט נותן החלטה כללית המתייחסת להיבטים המשפטיים המועלים בעתירות אלה וקובע את הגישה לבחינת הבקשות לצווי ביניים לעיכוב השהייה בארץ עד להכרעה בעתירות. השופט קובע כי בקשות לצווי ביניים ייעתרו רק במקרים בהם קיימות ראיות לכאורה לסכנה לחיי העותר, גם אם אינן עונות להגדרת "פליט". במקרים אחרים מורה השופט לדחות את העתירות על הסף, תוך הדגשה כי אין די בטענות כלליות ומעורפלות בדבר מסוכנות. באופן ספציפי, השופט מציין כי בקשות שנועדו אך ורק להרוויח זמן, כגון בקשות של יחידים שמיצו את שהותם החוקית בישראל או מסתננים, ללא סכנה ניכרת עם חזרתם לארצם, יש לדחות על הסף. ההחלטה מתייחסת גם להתנהלותם של עורכי הדין המטפלים בתיקים אלה, ומעודדת אותם לבחור בקפידה תיקים ראויים ולהימנע מהגשת עתירות מטעמים כלכליים או אחרים. לבסוף, השופט עורך בחינה פרטנית של כל מקרה ומקרה וקובע כי יש לדחות את תביעתו של העותר הספציפי על הסף, בשל היעדר ראיות לסכנה כלשהי, וכן בקשתו לזמן נוסף נדחית. פסק הדין מדגיש את הצורך בהקפדה על נהלים וזכויות המוקנות למבקשי המקלט, תוך שאיפה לסנן בקשות סרק.