ק"ג 44663-01-15

תקציר

התובע, שהיה בעל עסק לשלד ומתכת, הגיש תביעה נגד כלל חברה לביטוח לקבלת תגמולי ביטוח בשל אובדן כושר עבודה כתוצאה מניוון שרירים. לטענתו, הוא אובחן כחולה במחלה בדצמבר 2012 ומאז איבד את כושר העבודה, ולכן תבע תגמולי ביטוח מחברת הביטוח הנתבעת. הנתבע טען כי התובע הסתיר מידע מהותי אודות מצבו הבריאותי ותסמיניו טרם שנרשם לפוליסת הביטוח. לטענתם, הוא נמנע מלמסור פרטים על מחלת ניוון השרירים והתסמינים שלו, לרבות חולשת שרירים ונפילות, המהוות הפרה של חובת הגילוי שלו. לטענת חברת הביטוח, הפרה זו פטרה אותם מתשלום תגמולי ביטוח כלשהם לתובע. בית המשפט בחן את השאלות שנשאלו על ידי חברת הביטוח במהלך הליך הגשת הבקשה לפוליסה ואת תשובותיה המקבילות של התובעת, ומצא כי התשובות שניתנו על ידי התובע היו חלקיות ולא כנות. בית המשפט קבע כי התובע היה מודע למצבו הרפואי ולחשדות לניוון שרירים טרם קבלת פוליסת הביטוח, אך נמנע מלגלות מידע זה בכנות. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את טענת הנתבע כי חברת ביטוח סבירה לא הייתה מספקת לתובע את הביטוח המבוקש, אפילו בפרמיה גבוהה יותר, אילו ידעה על מצבו הרפואי האמיתי. לפיכך, פסק בית המשפט לטובת הנתבעת, דחה את תביעת התובעת ופטר את חברת הביטוח מכל אחריות חוזית. בנוסף, חויב התובע לפצות את הנתבע בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪, שישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. פסק הדין ניתן ביום 25.5.2020 וניתנה לתובעת הזכות לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלתה.