ב"ל 36109-11-21

תקציר

ב"כ השופט דניאל גולדברג, דן יחיד **ניתוח משפטי מקיף – תביעה להכרה בפגיעה בעבודה** **מבוא:** פסק דין זה עוסק בתביעתו של רופא שיניים, ד"ר סרג' איסר גולדמן, נגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לדחות את תביעתו להכיר בפגיעות בצוואר, בגב ובכתף ימין כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי. התביעה הוגשה הן בעילת מחלת מקצוע והן בעילת מיקרוטראומה. **הרקע העובדתי והטענות המרכזיות:** התובע, רופא שיניים במרפאתו הפרטית משנת 1991, טען כי עבודתו כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות, הכוללות הרמת יד מעל גובה הכתף ופיתול וכיפוף של הגב והצוואר. הוא טען כי פגיעותיו הנטענות נגרמו כתוצאה מתנאי עבודתו. המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") טען כי תנאי עבודתו של התובע אינם עונים על הדרישות החוקיות להכרה במיקרוטראומה, וכי טענת מחלת המקצוע הועלתה באופן כללי ללא פירוט מספק. בנוסף, הנתבע הכחיש את טענות התובע לגבי תנאי עבודתו, וטען כי הפסיקה אינה מכירה בפגיעה בצוואר אצל רופאי שיניים בעילת מיקרוטראומה. לחילופין, נטען כי לא קיים קשר סיבתי בין העבודה לפגימות הנטענות. **ההליך המשפטי וחוות דעת המומחים:** לאחר הגשת התביעה והגנות, נקבעו מוסכמות ופלוגתאות בין הצדדים. מוסכם היה על פגיעותיו של התובע ועל עברו המקצועי. הפלוגתאות התמקדו בשאלה האם תנאי עבודתו של התובע מקיימים תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע, והאם קיים קשר סיבתי בין העבודה לפגימות, בין בדרך של גרימה ובין בדרך של החמרה. לאור מורכבות הסוגיה הרפואית, בית הדין מינה מומחה רפואי, ד"ר שי פריימן, לכירורגיה אורתופדית. התשתית העובדתית שנקבעה למומחה כללה תיאור מפורט של אופן ביצוע הטיפולים על ידי התובע, תוך פירוט התנוחות והתנועות המבוצעות. המומחה נתבקש להתייחס לשאלות בנוגע לליקויים, קשר סיבתי, השפעה משמעותית ומנגנון המיקרוטראומה. חוות דעתו הראשונית של ד"ר פריימן קבעה כי התובע סובל משינויים ניווניים בצוואר, בגב ובכתף ימין, אך שללה קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין ליקויים אלו. המומחה דחה את הטענה כי מדובר במחלת מקצוע, וסבר כי השינויים הניווניים תואמים את גילו של התובע ואינם נובעים בהכרח מתנאי עבודתו, ובפרט לא ממנגנון המיקרוטראומה. בעקבות בקשת התובע, ניתנה החלטה על מינוי מומחה נוסף, ד"ר דוד אנג'ל, לצורך קבלת חוות דעת נוספת. ד"ר אנג'ל אישר אף הוא את קיומם של שינויים ניווניים בצוואר, בגב ובכתף ימין, אך אף הוא שלל כי מדובר במחלת מקצוע. בנוגע לקשר הסיבתי, קבע ד"ר אנג'ל כי לתנאי עבודת התובע כרופא שיניים לא הייתה תרומה משמעותית לליקויים. הוא הדגיש כי בעוד שתנוחות עבודה ממושכות ולא נוחות עלולות לגרום לכאב, הן אינן נכנסות למנגנון המוכר כמיקרוטראומה, הדורש אירועים מוגדרים. הוא ציין גם כי תנועות עמוד השדרה והכתף אינן מעבירות כוחות ניכרים לאזורים אלו ואינן תורמות תרומה משמעותית להתפתחות הליקויים. **הכרעה וניתוח משפטי:** בית הדין, כפי שמופיע בפסק הדין, מעניק משקל מיוחד לחוות דעת מומחה בית הדין, בהיותן אובייקטיביות ומהוות "זרועו הארוכה" של בית הדין. במקרה זה, שני המומחים הרפואיים שמונו, ד"ר פריימן וד"ר אנג'ל, הגיעו למסקנה כי התובע אינו סובל ממחלת מקצוע וכי לא קיים קשר סיבתי משמעותי בין עבודתו כרופא שיניים לפגיעותיו בצוואר, בגב ובכתף ימין. **עקרונות משפטיים מרכזיים שעלו מפסק הדין:** 1. **דרישות עילת המיקרוטראומה:** בית הדין מדגיש כי לצורך הכרה בפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, נדרשת רציפות של תנועות או מנחים הגורמים לנזק, ולא די ב"ליקוט" ו"צבירה" של תנועות קצרות ובלתי רציפות. נקבע כי פרקי זמן קצרים של תנועה (דקה עד מספר דקות) מספר פעמים ביום, אינם נבחנים באופן מצטבר לצורך דרישת הרציפות המשמעותית הנדרשת להוכחת עילת המיקרוטראומה. 2. **הבחנה בין כאב לליקוי:** פסיקה זו מדגישה כי כאבים כרוניים, אף אם הם קשורים לעבודה, אינם מהווים בהכרח ליקוי המזכה בהכרה כפגיעה בעבודה, וכי יש להוכיח קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי עצמו. 3. **היעדר תרומה משמעותית:** גם כאשר קיימת תרומה כלשהי של העבודה לליקוי, כפי שקבע ד"ר אנג'ל לגבי תנועות מסוימות, אם תרומה זו אינה משמעותית (דהיינו, אינה מגיעה לרף הנדרש לקשר סיבתי, כפי שמוגדר בחוק או בפסיקה), לא תאושר התביעה. 4. **שינויים ניווניים וגיל:** המומחים קבעו כי השינויים הניווניים מהם סובל התובע תואמים את גילו, וכי אין בהכרח קשר בין שינויים אלו לבין תנאי עבודתו. הדבר עולה בקנה אחד עם תפיסה רפואית כי שינויים ניווניים הם תהליך טבעי הקשור לגיל. 5. **הבחנה בין מקצועות:** בית הדין מבהיר כי תנוחות עבודה סטטיות ולא נוחות, האופייניות למקצועות מסוימים כגון רופאי שיניים, אינן בהכרח נופלות בגדר מנגנון המיקרוטראומה, המבוסס על פגיעות זעירות כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות. 6. **משקל חוות דעת מומחה בית הדין:** ההלכה הפסוקה קובעת כי יש להעניק משקל מכריע לחוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית הדין, אלא אם קיימים נימוקים יוצאי דופן שלא לעשות כן. במקרה זה, שני מומחים עצמאיים הגיעו למסקנות דומות, מה שמחזק את קביעת בית הדין. 7. **שינוי דעה של מומחה:** במקרה זה, ד"ר פריימן התייחס להתפתחות הספרות הרפואית מאז חוות דעתו הפרטית משנת 2017, והסביר כי שינוי גישתו נובע מקריאת מאמרים עדכניים יותר, ולא מ"רוח חדשה" משפטית. הדבר מבסס את אמינותו ועדכניות ידיעותיו. **מסקנה:** בהתבסס על חוות דעת שני המומחים הרפואיים, אשר שללו קשר סיבתי משמעותי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקויים מהם הוא סובל, ובהיעדר עילה משפטית או עובדתית חריגה, בית הדין דחה את התביעה. המסקנה המשפטית המרכזית היא כי פעולותיו של התובע כרופא שיניים, הכוללות תנוחות עבודה סטטיות ולא נוחות ותנועות קצרות ובלתי רציפות, אינן עונות על הדרישות להכרה כפגיעה בעבודה בעילת מיקרוטראומה או מחלת מקצוע. **חידושים משפטיים ורפואיים:** פסק הדין מדגיש את ההבחנה ההולכת ומתחדדת בפסיקה בין "כאב" ל"ליקוי", ואת הצורך להוכיח באופן ברור קשר סיבתי משמעותי בין העבודה לליקוי עצמו, ולא רק להופעת כאב. כמו כן, הוא משקף את הנטייה של הספרות הרפואית המודרנית לערער על קשרים סיבתיים בין תנוחות עבודה סטטיות לשינויים ניווניים, תוך הדגשת תהליכים טבעיים הקשורים לגיל. הדבר משפיע על ההכרעות המשפטיות בתחום הביטוח הלאומי, כאשר בתי הדין מתבססים יותר ויותר על עדכונים מדעיים בתחום הרפואה התעסוקתית.