ע"א 1978/05

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה לדחות על הסף את תביעת המערער מחמת res judicata, ומורה למערערת לשלם את הוצאות המשפט של המשיבים. הסכסוך המקורי נבע ממכירת דירה על ידי המערערת למשיבים, דבר שהוביל לחילוקי דעות שכנים ולריבוי הליכים משפטיים. המערער הגיש תחילה תביעה לבית הדין הרבני, אשר הוסבה להליך בוררות. במקביל הגיש המערער תביעה לבית משפט השלום, אשר הוקפאה בשל הבוררות. בית הדין הרבני, בשבתו כבורר, דחה בסופו של דבר את תביעת המערער, והחלטה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי. בינתיים הגיש המערער תביעה נוספת לבית משפט השלום, שנדחתה בשל הבוררות המתנהלת. החלטה זו הפכה לסופית. הערעור הנוכחי נובע מתביעה נוספת שהגיש המערער בבית משפט השלום, המבוססת על אותה עילת תביעה כמו הטענות הקודמות. בית משפט השלום דחה את התביעה על הסף, בנימוק של res judicata, וערעור זה מבקש להפוך החלטה זו. בית המשפט העליון, בהסכמתו עם הערכאות הנמוכות יותר כי התביעה נדחית על ידי פסק דין קודם, דוחה גם הוא את הערעור. עם זאת, השופטים חלוקים בנימוקים. השופט כהן סבור כי פסק הדין בעניין סימה אמיר, הקובע כי בתי הדין הרבניים אינם יכולים לבורר בסכסוכים מחוץ לסמכותם, אין להחילה רטרואקטיבית, ופסקי הדין הקודמים מהווים res judicata. השופט וסרקרוג, אף שהוא מסכים עם התוצאה, מדגיש את חובתו של המערער לגלות את הבוררות לבית משפט השלום ואת היקפה המצומצם של עילת התביעה הנוכחית. השופטת שפירא מסכימה עם תוצאת חבריה אך אינה מרחיבה בפסקה 15 לפסק דינו של השופט כהן. בית המשפט מורה למערערת לשלם את שכר טרחת עורך הדין של המשיבים.