ע"א 8397/03

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לטובת מינהל מקרקעי ישראל, אשר ביטל הסכם חכירה עם המערערת בשל ריבוי הפרות. ההפרות כללו הימנעות המערערת מעיבוד חלקת הקרקע המוחכרת לגידול הדרים, התרת עקירת מטע ומכירת החלקה ללא הסכמת מנהל מקרקעי ישראל. בית המשפט מצא כי המערערת הפרה את החוזה וכי רמ"י ביטלה אותו כדין. ראשית, עקירת המטע והיעדר עיבוד היוו הפרות בלתי הפיכות, ופטרו את מנהל מקרקעי ישראל ממתן ארכה לתיקון המצב. שנית, היה על המערערת לקבל את הסכמתה מראש של רמ"י למכירה, מה גם שהנסיבות הצביעו על מורת רוחה של רמ"י. בית המשפט ציין כי המערערת כלל לא ניסתה לבקש את הסכמת רמ"י, בידיעה שהיא לא תינתן. אמנם קיימת בעיה טכנית בעיתוי הודעות הביטול של מנהל מקרקעי ישראל, אך בית המשפט מצא כי מכתב ההנהלה מיולי 2000 שימש כהודעה מוקדמת מספקת. הערעור נדחה, המאשר כי החלקה אינה מוחכרת, והמערערת חויבה בהוצאות. פסק דינו של השופט עדיאל נתמך על ידי הנשיא ברק והשופטת פרוקצ'יה.