ע"פ 13310-11-10

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בנצרת, שהרשיע אדם במספר מקרים של מרמה וזיוף. המערער הואשם בכך שהציג עצמו כמשפטן בפני שלושה אנשים תוך הבטחה לסייע להם בקשיים כלכליים, כגון משכנתא וחובות. בתמורה לשירותיו דרש וקיבל מהם סכומי כסף שונים, מבלי להגיש את הסיוע המובטח. להיפך, הוא זייף מסמכים וטען טענות שווא כדי לשכנע אותם שהתיקים שלהם מטופלים. בית משפט קמא הרשיע אותו ברוב סעיפי האישום, למעט אישום אחד של התחזות. המערער טען כי הממצאים נוגדים את עדותו ואת עדויותיהם של עדיו, וביקש להקל בעונשו בשל היעדר עבר פלילי ובעיות בריאותיות. עם זאת, שופטי הערעור קבעו כי ממצאיו של בית משפט קמא סבירים ומבוססים על ראיות ועדויות מהימנות. הם הסכימו עם הערכתו של בית משפט קמא בדבר חוסר אמינותו של המערער ואשמתו בעבירות. יתר על כן, הם לא מצאו נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בעונש, אם כי המליצו על הפחתה קלה בתקופת המאסר בהתחשב בזמן שהמערער שהה במעצר טרם מתן גזר דינו. השופטים דחו פה אחד את הערעור על גזר הדין וגזר הדין, אך הכירו בתקופת המאסר, שתנוכה מתקופת המאסר. למערער ניתנה שהות לארגן את ענייניו בטרם ירצה את יתרת עונש המאסר.