ת"א 41397-12-18

תקציר

בית המשפט קבע כי גזבר המועצה המקומית התרשל בניהול כספי המועצה. רשלנותו של הגזבר אפשרה למנהל החשבונות של המועצה למעילה בכספי המועצה במשך מספר שנים. למרות שהגזבר לא העביר במישרין את האמצעים לביצוע המעילה למנהל החשבונות, חוסר הפיקוח של הגזבר ובדיקת הנאותות באישור הוראות התשלום תרמו לנזק. בית המשפט מצא כי חתימת הגזבר על הוראות התשלום לא הייתה פורמלית גרידא, והיה עליו לוודא את נכונות התשלומים. כישלונו של הגזבר לבצע בדיקות נאותות איפשר למנהל החשבונות לנפח את סכומי התשלום ולשלשל לכיסו את העודף. עם זאת, בית המשפט גם הכיר בכך שמעשיו של מנהל החשבונות היו הגורם העיקרי לנזק. בנוסף, היא הכירה בכך שגם גורמים אחרים, כמו רואי החשבון המלווים, חתמו על הוראות התשלום והיה עליהם לפקח על הפעילות הפיננסית. בהתחשב בגורמים אלה, קבע בית המשפט כי הגזבר אחראי רק ל-10% מהנזק, שהסתכמו ב-4,498,408 ש"ח, והורה לו לשלם למועצה 449,840 ש"ח בהתאם. כמו כן ניתנה לגזבר הזכות לבקש שיפוי ממנהל החשבונות בגין כל סכום ששולם למועצה. עוד קבע השופט כי פוליסת הביטוח של המועצה אינה מכסה את חבות הגזבר במקרה זה, ולכן לא חלה על המבטחת חובה לשפותו. לבסוף חויב הגזבר לשאת בהוצאות המשפטיות של המבטחת, שנקבעו על סך 20,000 ₪, ואילו תביעת המועצה להוצאות משפט נגד הגזבר נדחתה.