ת"א 783/00

תקציר

התובע, שעלה לאחרונה לישראל מרוסיה, היה מעורב בתאונת אופנוע וסבל מחבלות קשות לרבות שבר בגולגולת ודימום מוחי. הוא תבע את רוכב האופנוע ואת המבטחת שלהם על נזקים. המחלוקת העיקרית הייתה לגבי גובה נכותו הרפואית והתפקודית. בית המשפט מינה מומחים נוירולוגיים ופסיכיאטריים שאישרו שניהם את קיומה של נכות לצמיתות, כאשר הפסיכיאטר העריך אותה כ-50% (עם 30% לצמיתות). הנתבעים טענו כי התובע מגזים בסימפטומים שלו והוליך שולל את הפסיכיאטר. בית המשפט מצא את ראיות התובע ואת חוות דעת המומחים משכנעות יותר, וקיבל את העובדה שהוא סבל משינויים התנהגותיים בעקבות התאונה, לרבות פחד מחציית כבישים ונסיגה חברתית. עוד נקבע כי התובע, שעבד כחרט ברוסיה, לא הצליח למצוא עבודה בישראל בשל פציעתו. מבחינת הפיצויים, פסק בית המשפט לתובע פיצויים שונים, לרבות הפסדי הכנסה בעבר ובעתיד, המחושבים על בסיס שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק. כמו כן נפסק לו פיצוי בגין טיפולים פסיכיאטריים בעבר והוצאות טיפול פרטי עתידיות, אובדן פנסיה, כאב וסבל ותשלום חד פעמי. לאחר ניכוי תשלום קודם, סך הפיצויים עמד על 845,110 שקל, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. סכום זה חויב להיות משולם ביחד ולחוד על ידי הנתבעים.