עת"מ 1689/03

תקציר

העתירה מערערת על החלטת ועדת הערר, אשר דחתה ערר שהגישה חברת וואן סטפ חברה לפיתוח והשקעות בע"מ (העותרת) על החלטת הוועדה לשמירה על שטחים חקלאיים ושטחים פתוחים (Hulkhp). הולח'פ סירב לאשר את תכניתה של העותרת להקמת תחנת דלק על חלקת קרקע המיועדת לקרקע חקלאית. ועדת הערר אישרה את החלטת הוועדה, וקבעה כי התכנית אינה משרתת צורך חיוני המצדיק שימוש לא חקלאי בקרקע. העותרת טענה כי ההחלטה אינה סבירה, חורגת מסמכות, שרירותית ומפלה. הם הדגישו כי הקרקע אינה משמשת באופן פעיל לחקלאות וכי תחנת הדלק תשרת את האינטרס הציבורי באמצעות תדלוק כלים חקלאיים. המשיבים – הולכפ וועדת הערר – טענו מנגד כי החלטותיהם סבירות, שקולות כראוי ומכוונות לשמירה על שטחים פתוחים ושטחים חקלאיים. הם הדגישו כי העותרת לא הציגה צורך חיוני ודחוף להצדיק את השימוש הלא חקלאי בקרקע. בית המשפט לא מצא טעם בטענות העותרת. היא קבעה כי החלטות הוועדות היו סבירות, התבססו על המטרה העיקרית של שמירה על שטחים חקלאיים ופתוחים, ונפלו בסמכותן. העובדה שהקרקע לא הייתה מעובדת לא הייתה רלוונטית, שכן תפקידו של הענק הירוק התרחב מעבר להגנה על אדמות מעובדות באופן פעיל. בית המשפט דחה גם את טענת האפליה, שכן העותרת לא הוכיחה כי תכניות מאושרות אחרות דומות בנסיבות העניין. כמו כן, נמצא כי הוועדות הפעילו שיקול דעת וכי החלטותיהן להגן על השטחים הפתוחים לא היו שרירותיות. בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה, תוך שהוא מדגיש את חשיבות ההגנה על משאבים לאומיים כמו שטחים פתוחים וקיום החלטות ועדת הערר והאלק"ף. העותרת חויבה לשלם הוצאות בסך 30,000 ₪ למשיבים 1 ו-2.