רע"א 1834/18

תקציר

הכרעת הדין כרוכה בהכרעה משפטית מורכבת באשר לתפקידו וחובותיו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, תוך התמקדות ספציפית במקרה שדרש בחינה מחודשת של חוות דעת של מומחה. בתחילה התייחסו לרשות הערעור כאילו ניתנה. בית המשפט הדגיש את חשיבות חוסר משוא הפנים והמקצועיות הנדרשים ממומחה שמונה על ידי בית המשפט, המכונה לעתים קרובות "זרועו הארוכה" של בית המשפט, במיוחד במקרים רפואיים שבהם הניטרליות שלהם מגשרת בין השדה הרפואי לבין ההליכים המשפטיים. מצופה מהמומחה לפעול ללא משוא פנים, ללא ניגוד עניינים, ועליו לחשוף כל הטיות אפשריות. יש להם חובות נאמנות ומקצועיות, כולל הערכת מצבם הרפואי האמיתי של אנשים בהתבסס על כל הראיות הזמינות. במקרה זה, המומחה לא שקל חוות דעת רפואית של כללית, ובכך פגע בהגינות הפרוצדורלית ובזכותו של בעל הדין להציג את טענותיו. השמטה זו נחשבה לטעות מהותית שלא ניתן לתקנה על ידי חוות דעת מתוקנת מאוחרת יותר. בית המשפט ציין כי גם לאחר עיון בחומרים נוספים, שלמותה של חוות הדעת המתוקנת של המומחה נותרה מוטלת בספק בשל משוא פנים ראשוני, מה שמונע למעשה שינויים קיצוניים בהערכה. יתר על כן, תקשורת ישירה בלתי ראויה בין בא כוח המשיב לבין המומחה הודגשה כבלתי תקינה, אם כי לא כגורם עיקרי לפסילה. הערעור התקבל, תוך פסילת חוות דעתו הראשונית של המומחה, וכתוצאה מכך מונה מומחה חדש על ידי בית משפט השלום. המשיב חויב בהוצאות כלליות בסך 2,000 ₪.