ע"א 6159/05

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סיווג ההכנסה שמקורה במכירת מניות שנרכשו באמצעות אופציות לפי סעיף 102(ב) לפקודת מס הכנסה, תוך קביעה האם הכנסה זו היא הונית או מניבה. בית המשפט איחד שלושה ערעורים בעניינם של הנישומים יחזקאל לפיד, חגי כץ ועדי דיאמנט, שטענו כי הכנסתם ממימוש אופציות למניות היא הונית, החייבת במס בשיעור של 35% לפי צו ההקלות. בתחילה צידד בית המשפט המחוזי במשיבים, וסיווג את ההכנסה כהונית בשל לשונו ומבנהו הספציפיים של סעיף 102(ב) ו-(ג), שהציע מסגרת מס רווחי הון. בית המשפט התייחס גם לכוונת המחוקק ולהיסטוריה, והראה כי הסעיף נועד לעודד עובדים להשתתף בהון העצמי של החברה שלהם לאורך זמן, תוך תמיכה בסיווג הוני. עם זאת, בערעור הסכים בית המשפט העליון כי מדובר בהכנסה הונית אך ביטל את תחולת צו ההקלות, וקבע כי סעיף 102(ג) שולל הטבה זו, כלומר שיעור המס הראוי אינו מוגבל ל-35%. בית המשפט הדגיש את ההיסטוריה החקיקתית ואת הצורך במדיניות מס עקבית, ודחה את פרשנותו של הערכאה הנמוכה יותר שהעדיפה טיפולי מס שונים לניירות ערך הנסחרים בארץ לעומת בחו"ל. החלטה זו מבטיחה אחידות, בהתאם למבנה המיסוי החקיקתי המיועד. לבסוף, בית המשפט סירב לדון בטענות בדבר הסדרי מס מיטיבה עם נישומים אחרים, משום שהן לא הועלו ברמת בית המשפט המחוזי. משכך, הערעורים התקבלו בחלקם, תוך ביטול צווי ההוצאות של בית המשפט המחוזי והטלת שכר טרחת עורך דין על המשיבים.