עפ"ג 9577-06-13

תקציר

הן המדינה והן הנאשם ערערו על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בתיק ע"פ 2262/09, כאשר הנאשם ביקש לחזור בו מהודאתו. סעיפי האישום נגד הנאשם כללו העלמת מס וניהול פנקסי חשבונות כוזבים, בהיקף של כ-3.8 מיליון שקל הכנסות לא מדווחות במשך מספר שנים. במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם באשמה, אך בהמשך ביקש לחזור בו מהודאתו, בקשה שנדחתה על ידי בית משפט קמא. הנאשם ערער על החלטה זו, אך ערכאת הערעור הסכימה עם דחייתו של בית משפט קמא את בקשתו, בקובעה כי ההודאה תקפה וכי הנאשם התכוון בעיקר להקל בעונשו. באשר לגזר הדין, הסכימה ערכאת הערעור עם המדינה כי טווח הענישה המוצע על ידי בית משפט קמא נמוך מדי לעבירות מסוג זה. הם ציינו את הגורמים המחמירים, לרבות האופי המתוכנן והממושך של העבירות, ואת חוסר החרטה שמעיד על ניסיונו של הנאשם לחזור בו מהודאתו. עם זאת, בית המשפט התחשב בנסיבותיו האישיות החריגות של הנאשם, בהיעדר עבירות דומות לאחר מכן, ובאינדיקציה לכך שנציב עבודות השירות ראה את הנאשם מתאים לצורת ענישה חלופית. בעקבות זאת החליט בית הדין לערעורים לקבל את ערעורו של הנאשם על גזר הדין, והפחית את עונש המאסר לשישה חודשי מאסר בפועל בקהילה. בית המשפט הדגיש את משמעותן של הנסיבות המקלות העיקריות והורה כי הנאשם ירצה עונש מתוקן זה עם קבלת הודעה מהנציב על מועד תחילתו. פסק הדין כלל גם תקופת פיקוח של שנה על ידי קצין מבחן, כאשר יתרת העונש נותרה ללא שינוי. פסק הדין ניתן שלא בפניו ב-10 ביולי 2013 ונרשם לביקורת פנימית ב-1 באוגוסט 2013.