ע"א 1205/00

תקציר

ערעור זה מערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות את בקשת המערערים לבטל מספר שיקים שסורבו על ידי הבנק המשיב. המערער, שהיה בעל חשבון בנק אצל המשיב ושימש כבא כוח של אשתו, בקשתו לפירעון נדחתה בשל היעדר כספים מספיקים. הצ'קים המדוברים נמשכו מהחשבון במשך תקופה של עשרה חודשים, מה שגרם לבעל החשבון, אשתו, להפוך ללקוח מוגבל. השאלה המרכזית היא האם הבנק היה מחויב לפרוע את הצ'קים. המערערים טענו כי היה להם יסוד סביר להניח שהבנק יכבד את השיקים בשל קשר קודם עם הבנק ומסגרת האשראי אפשרה להם למשוך עד 10,000. עם זאת, היתרה בחשבון חרגה ממגבלה זו, ולא הייתה הסכמה להגדיל את מסגרת האשראי. בית המשפט לא מצא כל ראיה להסכמה להגדלת מסגרת האשראי מעבר לתקרה הראשונית של 10,000 ונתן אמון לעדות הבנק לפיה חשבונות אחרים שבידי המערערים שימשו כבטוחה להלוואה אחרת. כמו כן, הגדרת שיק מסורב על פי הדין החלה כוללת שיקים מבוטלים אם לא היו מספיק כספים בעת הצגתם. נציג הבנק אישר זאת והערכאה הנמוכה יותר מצאה את עדותם אמינה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לשלם למשיב את הוצאות הערעור ושכר טרחה בסך 3,000 לעורך הדין.