ת"א 48074-06-11

תקציר

המחלוקת נסובה סביב עסקת נדל"ן הכרוכה בחכירת קרקעות. התובעת, הימנותא, ביקשה להשיב כספים שאבדו בעסקת נדל"ן כוזבת. בין הנאשמים היו הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, אנשים שהיו מעורבים בהונאה (רבינוביץ' ומורגנשטרן) וגורמים נוספים (חלפני כספים, בבאי, ויורשות של אדם שנפטר שהיו מעורבים בהונאה). בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הפטריארכיה פעלה בחוסר תום לב בכך שסירבה לחתום על הסכם פשרה לאחר שהתקיימו כל התנאים לחתימתו. הראיות הראו כי התנהלות הפטריארכיה הייתה חריגה ואשמה, והתובע היה זכאי לפיצויי קיום. עם זאת, התביעה לפיצוי מוסכם לא אושרה בשל היעדר יחס סביר בין הנזק לבין שיעור הפיצוי. באשר לתביעה כנגד יתר הנתבעים, קבע בית המשפט כי מעשיהם אינם מהווים עוולת גניבה. התובע לא הביא ראיות מספיקות לביסוס יסודות העוולה. בנוסף, הקשר הסיבתי בין מעשי הנתבעים לבין נזקי התובע נותק על ידי מעשי מרמה של אנשים אחרים (רבינוביץ' ומורגנשטרן), מה שהופך את מעשי הנתבעים לאגביים. בית המשפט הורה לפטריארכיה לשלם להימנותא 13 מיליון דולר, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה לפי החוק הישראלי. רבינוביץ', כריסטיאן לנד (הנתבעת 4) ומורגנשטרן חויבו ביחד ולחוד לשלם לתובע 20 מיליון דולר, שהומרו למטבע ישראלי לפי שער החליפין ביום 16.4.00, בצירוף ריבית דולרית על ערך השקל עד לפירעון בפועל. מורגנשטרן גם חויב לשלם 4.5 מיליון דולר נוספים בתוך 60 יום. כל התשלומים היו אמורים להתבצע בתוך פרק הזמן שנקבע, או שהיו כרוכים בהפרשי ריבית והצמדה כפי שנקבע בחוק. התובע היה רשאי להגיש חישוב של החיובים הכספיים, והנתבעים יכלו להגיב בהתאם. התובע נדרש לשאת גם בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של נתבעים ספציפיים.