ערר 289/12

תקציר

לוועדת הערר אין סמכות לדון במקרה זה, שכן ההתנגדות הוגשה מכוח תקנות הת"ב ולא מכוח חוק התכנון והבניה. לטענת האחרון, רק מי שרואה עצמו נפגע מהחלטה לסרב להיתר בנייה או לדחות התנגדות, זכאי לערער לוועדת הערר. מאחר שהמערערים לא הגישו התנגדות לפי הדין הנכון, אין לוועדה כל אמירה בעניין. הוועדה מכירה בכך שסמכותה נובעת מסעיף 152 לחוק התכנון והבניה, הקובע את הדרישות וההליכים להגשת ערר על החלטה. מאחר שהמערערים לא פעלו לפי הנוהל הנכון והגישו התנגדות על בסיס חקיקה שגויה, אין להם מעמד במקרה זה. עוד מסבירה הוועדה כי זכות הערעור נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים, אשר ידון בעתירה על פי המשפט המנהלי. ההחלטה לדחות את הערעור היא סופית, ואין זכות ערעור על החלטה זו. לפיכך הערעור נדחה.