בע"ח 57318-10-18

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, המתמקד בעקרונות משפטיים ובחידושים כפי שעולים מתוך הנתונים שסופקו: **עובדות המקרה:** הנאשם, אמיל ג'ורג' פארן, הועמד לדין בגין שלוש עבירות של מעשה מגונה בפומבי. כתב האישום מתאר מקרים בהם חשף את איבר מינו ונגע בו בנוכחות נשים במקום עבודתו. **בקשת הנאשם:** הנאשם ביקש לעיין בחומר חקירה הכולל: 1. החלטה ראשונה של פרקליטות המחוז שלא להעמיד לדין. 2. ערר שהוגש על ידי המתלונן על סגירת התיק, כולל מועד הגשתו. 3. החלטה על קבלת הערר, כולל נימוקיה ומועד קבלתה. טענת הנאשם הייתה כי חלק מהערר שהועבר אליו היה מושחר, וכי הוא זקוק למסמכים המבוקשים על מנת לבחון את שמירת זכויותיו הפרוצדורליות, במיוחד נוכח טענתו כי הערר הוגש בחלוף המועד הקבוע בחוק, ללא בקשה להארכת מועד. הוא סבר כי מסמכים אלו חיוניים לטענות מקדמיות בדבר הגנה מן הצדק והפרת זכויות. **עמדת המשיבה (פרקליטות מחוז חיפה):** הפרקליטות התנגדה לבקשה, בטענה כי ההחלטות והנימוקים לסגירת התיק או פתיחתו מחדש הם בגדר תרשומת פנימית שאינה מהווה "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (חסד"פ). לטענתה, כל המידע הרלוונטי לתאריכים ולמועדים הרלוונטיים הועבר לנאשם, והנימוקים המהותיים אינם נחוצים לטענותיו הפרוצדורליות. בנוסף, טענה כי הנימוקים להחלטה בערר, כאשר חלקם מבוססים על עיבוד חומר ראיות על ידי המתלונן, אינם מהווים חלק מחומר החקירה. **דיון והכרעה של בית המשפט:** בית המשפט קיבל את הבקשה **בחלקה בלבד**. **1. נימוקי סגירת התיק ונימוקי קבלת הערר:** * **עקרון משפטי:** בית המשפט קבע כי חוות דעת של פרקליטים, התכתבויות פנימיות, סיכומי תיק ונימוקים להעמדה לדין או סגירת תיק מהווים **תרשומת פנימית מובהקת** ואינם נחשבים "חומר חקירה" לפי סעיף 74 לחסד"פ. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט הסתמך על פסיקה קיימת (בג"ץ 366/12, ע"ח (ת"א) 7625-11-14) והדגיש כי העיקרון נובע מאינטרס ציבורי של מתן אפשרות לעובדי ציבור להביע דעתם בחופשיות ובלי מורא, מבלי לחשוש שהדברים ימצאו דרכם לגורמים חיצוניים. כמו כן, הודגש כי החלטות אלו מתקבלות לאחר סיום הטיפול החקירתי ואינן נוגעות לאישום עצמו או מהוות חלק מהתשתית הראייתית. * **התייחסות לטענת "הגנה מן הצדק":** בית המשפט ציין כי גם אם הנאשם מבקש לבסס טענת הגנה מן הצדק, אין בכך כשלעצמו כדי להפוך תרשומת פנימית לחומר חקירה, אם כי הדבר עשוי לחזק את האינטרס של התביעה להסביר את שיקוליה. * **הסמכות לקבלת ערר:** בית המשפט אישר כי פרקליטות המחוז הייתה מוסמכת לקבל את הערר ולהחליט על פתיחת התיק מחדש, גם ללא העברתו למחלקת עררים של פרקליטות המדינה, וזאת בהתאם להלכות (בג"ץ 844/86, ע"פ 1551/15). עצם קבלת הערר על ידי פרקליטות המחוז אינה משנה את אופי המסמכים. * **הכרעה:** הבקשה לעיון בנימוקי סגירת התיק ונימוקי קבלת הערר **נדחתה**. **2. הערר שהוגש על ידי המתלונן:** * **עמדת המשיבה:** המשיבה טענה שיש להבחין בין טענות עובדתיות חדשות שהועלו בערר, לבין עיבוד חומר הראיות על ידי המתלונן, וכי רק הראשון מהווה "אמרה חדשה". * **עקרון משפטי:** בית המשפט דחה את עמדת המשיבה. הוא קבע כי הערר, בהיותו חתום על ידי המתלונן, מהווה **"אמרה של המתלונן"**. * **חידוש/הדגשה:** בית המשפט הדגיש כי בניגוד לעיבוד חומר חקירה על ידי גורמי תביעה או חקירה, עיבוד חומר על ידי המתלונן וחשיפתו לראיות **רלוונטיים להגנת הנאשם** ויכולים להשפיע על עדותו העתידית של המתלונן. חשיפת המתלונן לראיות או עיבודן על ידו עשויים לחשוף הטיות, שינוי גרסאות או נקודות תורפה שניתן לנצל במסגרת ההגנה. * **הכרעה:** בית המשפט הורה **להעביר את מלוא הערר** שנערך על ידי המתלונן לעיונו של המבקש. **עקרונות משפטיים וחידושים מרכזיים:** * **הבחנה בין "חומר חקירה" ל"תרשומת פנימית":** הפסיקה ממשיכה להבחין באופן ברור בין חומר חקירה גולמי (ראיות שנאספו, עדויות, מסמכים רלוונטיים) לבין התכתבויות פנימיות, ניתוחים משפטיים פנימיים, וחוות דעת של גורמי התביעה הנוגעות לשיקולי העמדה לדין או סגירת תיק. הראשון מהווה זכות עיון לנאשם, השני אינו נכלל בגדר זכות זו, בעיקר מטעמי הגנה על שיח פנימי חופשי של גורמי התביעה. * **פרשנות רחבה של "חומר חקירה" לעומת "מסע דיג":** בית המשפט חזר על ההלכה כי זכות העיון רחבה וכוללת אף חומר בעל קשר עקיף, אך הדבר אינו פותח פתח ל"מסע דיג" בלתי ממוקד. יש להוכיח רלוונטיות. * **"אמרה חדשה" של מתלונן מול עיבוד ראיות:** החידוש המשמעותי בפסק דין זה הוא ההכרה בכך שגם "עיבוד" של חומר חקירה על ידי המתלונן עצמו, במסגרת הגשת ערר או טענות אחרות, מהווה **"אמרה חדשה"** הרלוונטית להגנת הנאשם. זאת, מכיוון שחשיפתו לראיות ועיבודן עשויים להעיד על שינוי עמדה, הטיות, או לספק נקודות לחידוד בחקירה הנגדית. זהו הרחבה של התפיסה מהו מידע שיכול לסייע להגנה, מעבר לראיות ה"גולמיות". * **אי-התערבות בהחלטות סגירה ופתיחה מחדש:** בית המשפט הבהיר כי אין כל פסול בכך שפרקליטות המחוז תקבל ערר ותחליט על פתיחת תיק מחדש, וכי הדבר אינו משנה את אופי המסמכים הפנימיים. * **עמידה בנטל הוכחה לטענת הגנה מן הצדק:** הפסיקה מדגישה כי גם אם נמנע עיון במסמכים מסוימים, אין זה שולל מהנאשם את האפשרות להעלות טענת הגנה מן הצדק, אך בית המשפט ידרוש הוכחה משמעותית לביסוסה. לסיכום, פסק הדין מחדד את הגבולות בין חומר חקירה פנימי לזה המגיע לידי הנאשם, תוך שמירה על האינטרסים הציבוריים והגנה על עבודת התביעה. עם זאת, הוא מרחיב את התפיסה של "אמרה חדשה" כאשר מדובר בעיבוד ראיות על ידי המתלונן עצמו, ומכיר בכך שמידע זה עשוי להיות חיוני להגנת הנאשם.