מ"ת 44085-11-15

תקציר

השופט ארנון דראל קיבל את בקשת המעצר של המשיבים, ניר בנימין ושמעון טבול, עד תום ההליכים בשל הפרותיהם החוזרות ונשנות של תנאי שחרורם. עם זאת, השופט דחה את הבקשה לחילוט הערבות שלהם, שכן התביעה לא העלתה סוגיה זו בהליך הפלילי הקודם, והיא לא צוינה בגזר הדין. השופט הדגיש כי לו היה העניין מתברר, הם היו מחלטים את מלוא סכום הערבות של המשיבים. באשר לערבים, הורה השופט על חילוט מחצית מסכום הערבות שנקבע למשיבים. כל אחד מהערבים (למעט נח נח ואברהם חי בן יצחק, שבקשתם לחילוט הערבות נדחתה) ישלם 2,500 שקל, ובסך הכל 22,500 שקל. השופט ביסס החלטה זו על ריבוי ההפרות של תנאי השחרור, על חומרת העבירות שבוצעו ועל כך שהמשיבים הפכו למעשה את התנאים לחסרי משמעות. ההחלטה לחלט את הערבות של הערבים לא הייתה תלויה בתפקידם הפיקוחי בעת ביצוע ההפרות. עם זאת, מאחר שלא ניתן היה לייחס את ההפרות לתאריכים שבהם נח נח ואברהם חי בן יצחק פיקחו על המשיבים, הערבות שלהם לא חולטה. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי הכרעת הדין, לרבות צו המעצר למשיבים, חילוט הערבות לחלק מהערבים ודחיית הבקשה לאחרים.