ת"א 57179-07-17

תקציר

התובע והנתבע חתמו על הסכם התחדשות עירונית לפי תמ"א 38, לפיו הנתבעת תחזק ותוסיף קומות לבניין התובעת, ובתמורה תקבל התובעת שתי דירות בבניין המשופץ. בהסכם נקבע כי על הנתבע להגיש היתר בנייה בתוך עשרה חודשים, אך הוא לא עשה כן. לאחר מכן ביטל התובע את ההסכם ותבע את הנתבע בגין הפרת חוזה, דרש פיצוי כספי בגין נזקים ועוגמת נפש וביקש לבטל את המשכון על דירתו. הנתבע טען כי אביה של התובעת, שלא היה צד להסכם, הוא זה שיזם את התביעה משום שרצה תמורה גבוהה יותר עבור הפרויקט. עוד טענה הנתבעת כי הסיבה לעיכוב בהגשת היתר הבנייה נבעה משינויים בנהלי העירייה ומחוסר שיתוף פעולה מצד התובעת. במהלך המשפט שינה הנאשם את טיעוניו מספר פעמים. בית המשפט מצא כי הנתבעת לא הגישה היתר בניה בתוך פרק הזמן שנקבע וכי התובעת רשאית לבטל את ההסכם. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע פעל בחוסר תום לב והפר את ההסכם. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את תביעת התובע לפיצויים כספיים שכן היא לא גובשה בעת הגשתה והתיר לתובע להגיש תביעת נזיקין חדשה. בית המשפט הורה על ביטול ההסכם והמשכון על דירת התובע ופסק לתובעת שכר טרחת עורך דין. הנתבע חויב לשלם לתובע 29,250 ₪ שכר טרחת עורך דין ושכר טרחה בתוך 30 יום.