ע"א 366/89

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור שהגישה פיין אלומיניום בע"מ, חברה ישראלית, על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שהתירה את המשך הליכי ההוצאה לפועל של ארבעה שטרות שהונפקו לחברה הזרה די מתכת א.ג. התחרות התעוררה לאחר שפיין אלומיניום הסכימה לרכוש לוחות אלומיניום באמצעות מתווך בישראל, אך סירבה לשלם עבור משלוחים מעבר לראשון, בטענה לאי התאמה של הסחורה. הערעור נסב סביב השאלה האם הפירעון מותנה בביקור היצרן, אם אי התאמת הטובין מהווה כשל בתמורה, והזכות לקזז פיצויים בגין אי התאמה ואיחור באספקה. בית המשפט נתן עדות בעל פה נגד פרטיהם הכתובים של השטרות שאינם קבילים לפי חוק סדר הדין האזרחי העות'מאני. למרות שאי שיקול דעת מלא הוא הגנה תקפה בסכסוכים בין צדדים קרובים, מסירה חלקית שללה טענות לכישלון מוחלט. עוד קבע בית המשפט כי כשל חלקי בתמורה ניתן להגנה רק אם ניתן לכמת אותו ללא שומות מורכבות, דבר שלא נענה לטענותיה של פיין אלומיניום. בית המשפט מצא כי תביעות הקיזוז והנזק של פיין אלומיניום אינן ניתנות לכימות, שכן נזק למוניטין דורש הערכה סובייקטיבית, והצדיק חישוב רחב יותר מעבר להוצאה פשוטה על מוצרים חלופיים. הערעור נדחה, תוך שהוא מאשר את פסק הדין המקורי ומחייב את פיין אלומיניום לכסות הוצאות משפט בסך 7,500 שקל לדי מתכת א.ג.