ת"א 28348-12-20

תקציר

התובע והנתבע היו מעורבים בעסקת נדל"ן בה רכש הנתבע דירה מהתובע. הנתבעת טענה כי התובעת הפרה את הסכם המכר בכך שלא סיפקה תיעוד רשמי על מצב הדירה. בית המשפט קבע כי התובעת לא הפרה את החוזה וכי אי תשלום מלוא מחיר הרכישה על ידי הנתבעת מהווה הפרה יסודית של החוזה. הנתבע ניסה לטעון כי אי שילמו נבע מהפרתו של התובע, אך בית המשפט מצא זאת כשקרי, והתובע דווקא גילה לנתבע סבלנות והתחשבות. הסכם המכר ציין בבירור את הסיכונים והאחריות של שני הצדדים, ואי השגת מימון לרכישה על ידי הנתבע הייתה באחריותו שלו, על פי החוזה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי טענת הנתבעת לקיזוז אינה חוקית, שכן התובעת לא ביצעה כל הפרה שתצדיק זאת. הנתבע חויב לשלם את יתרת מחיר הרכישה, בצירוף הפיצוי המוסכם בגין הפרת חוזה יסודית, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך כולל של 280,000 ₪. השופט גם מתח ביקורת על הצהרותיו הכוזבות של הנאשם ועל חוסר היושר בעדותו, שבית המשפט מצא בהן ניסיון להטעות. פסק הדין קיבל את טענת התובעת במלואה ודחה את כל טענות הנתבעת.