ת"פ 26673-05-16

תקציר

הנאשמים הגישו בקשה למחיקת כתב האישום בעילה של אכיפה בררנית. לטענתם, החלטת התביעה לערוך ביקור פיקוח באתר הבנייה שלהם, ולאחר מכן להגיש כתב אישום, מהווה אפליה. הנתבעים טוענים כי התביעה אינה מבצעת ביקורי פיקוח בכל אתרי הבנייה בארץ, ולכן ביקורם באתר היה סלקטיבי. עוד הם טוענים כי החוק אינו נאכף במגזר הערבי, אלא כאשר הבנייה היא עבור תושבי המדינה היהודים. עם זאת, השופט מגיע למסקנה כי טענות הנתבעים אינן מוכחות וכי אכיפה חלקית אינה שקולה בהכרח לאכיפה בררנית. משאבים וכוח אדם מוגבלים מביאים לכך שלא ניתן לקיים ביקורי פיקוח בכל האתרים, והפעלת שיקול הדעת של רשויות התביעה היא סבירה. הבדיקה באתר הנתבעים, אפוא, אינה יכולה להיחשב סלקטיבית. כמו כן, השופט דוחה את טענות הנאשמים כי יש לבטל את כתב האישום משום שהתביעה מעמידה לדין רק מספר מצומצם של מקרים של גרימת מוות ברשלנות או גרימת מוות ברשלנות באתרי בנייה, וכי אין ראיות התומכות ברוב כתבי האישום בצווי בטיחות. ההשוואה הרלוונטית, קובע השופט, היא למקרים דומים, ומהנתונים שמסרה התביעה עולה כי עניינם של הנאשמים דומה למקרים אחרים שבהם הוגשו כתבי אישום. השופט דוחה גם את טענות הנאשמים כי התביעה הסתירה נתונים ופעלה לפי נהלים שונים בעניינם. ככלל, הנאשמים לא הוכיחו כי הופלו לרעה באופן משמעותי בהשוואה למקרים דומים אחרים, או כי ההחלטה להעמידם לדין הייתה בלתי סבירה או מבוססת על שיקולים פסולים. משכך, דוחה השופט את בקשת הנאשמים לבטל את כתב האישום.