ע"א 51326-10-15

תקציר

הערעור בתביעת לשון הרע מתקבל, ופסק דינו של בית משפט קמא אינו תקף. בית המשפט מצא כי הכתבה הנדונה אכן מהווה לשון הרע, שכן היא בהכרח תיתן לקוראים רושם מוטעה ושלילי על התנהלותו של המערער. בעוד המשיבים ניסו להפעיל את הגנת הבעת הדעה, בית המשפט טען כי המאמר אינו מפריד בין עובדות לדעות באופן ברור מספיק כדי להיחשב כהבעת דעה. באשר לאחריות לפרסום, בית המשפט הטיל הן על האתר (המשיב 1) והן על בעל המניות והדירקטור היחיד בו (המשיב 2) אחריות. נמצא כי האתר הוא בעל מאפיינים של עיתון, עם עורכים ומנגנון סינון לכתבות, והמנהל נקבע כמי שאפשר את פעילות האתר והיה מעורב בהפעלתו. למערערת נפסק הפיצוי המרבי ללא הוכחת נזק, בסך 50,000 ₪ בתוספת הצמדה, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכום זה חויב להיות משולם ביחד ולחוד על ידי המשיבים.