רע"פ 558/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על פסק דין קודם. המבקשים ביקשו לערער על גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, שהרשיע אותם בשורה של סעיפים הקשורים לאיומים ותקיפה. במסגרת הסדר טיעון הודה המבקש במיוחס לו, שכלל תקיפת שלושה אנשים באמצעות חפץ קשיח בעקבות ויכוח. בית משפט השלום גזר על המבקש שמונה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי. גזר דין זה אושר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור, אשר קבע כי עברו של המבקש בהתנהגות אלימה וכישלון ניסיונות טיפול קודמים גוברים על השיקולים השיקומיים לטובת המבקש. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי העונש הולם. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות נוספת לערער על החלטה זו, שנדחתה בערכאת בית המשפט העליון. פסק הדין מדגיש כי ערעורים אינם ניתנים בדרך כלל אלא אם הם מעלים סוגיות משפטיות או ציבוריות משמעותיות, או מציגים שיקולי צדק ייחודיים. שופט בית המשפט העליון הסכים עם הערכאות הנמוכות יותר, כי טענות המבקש, שהתמקדו בהשפעה ההרסנית של עונש המאסר על חייו, אינן עולות על חומרת העבירות שבוצעו. השופט הדגיש גם את חוסר שיתוף הפעולה של המבקשים עם ניסיונות שירות המבחן להעניק להם את הטיפול הנדרש. לפיכך, הבקשה נדחתה, מה שמייתר את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר.