ת"א 461/03

תקציר

התובעת, חברה המספקת כוח אדם, תובעת עשרה עובדים ומקורבים לשעבר בגין הונאה וגניבה. לטענת התובעת, הנתבעים שיתפו פעולה עם מנהלת החשבונות, הנתבעת מס' 1, גילה, ויחד גנבו מהחברה כ-7 מיליון ₪ בדרכי מרמה שונות במשך עשר שנים. השיטות כללו זיוף צ'קים, ניפוח משכורות עובדים ויצירת עובדים פיקטיביים. התובע דורש מהנתבעים להחזיר את הכסף. הנאשמות 2 עד 5 הן בנותיה של גילה, שקיבלו לכאורה כספים בחשבונותיהן אך טענו כי לא היו מודעות לכך. הנתבעים 6 עד 10 היו עובדי התובעת והם מואשמים כי קיבלו כספים מגילה ושיתפו עמה פעולה בגניבת הכספים. נאשם 6 הינו אחיינה של גילה וקיבל לכאורה כ-20,000 ₪. נאשם 7 הינו מנהל חשבונות אשר קיבל לכאורה כ-200,000 ₪. נאשם 8 הינו מנהל חשבונות נוסף המואשם בקבלת סך של כ-1.7 מיליון ₪. הנתבעת מס' 9 אינה עובדת לשעבר, אך קיבלה לכאורה 8,000 ₪ בחשבונה. לבסוף, נאשם 10 הוא גיסה של גילה וקיבל לכאורה כ-90,000 ₪. גילה טוענת להגנתה כי התבקשה על ידי מנהל החברה לסייע לו בהלבנת כספים, וכי הכספים שהועברו לחשבונות שלה ושל בנותיה נועדו למטרה זו. לטענתה, המנהל ואשתו קיבלו ממנה הטבות שונות, לרבות רכישות והעברות מזומן, ודורשת בתביעה שכנגד להשיב סכומים אלה. השופט מקבל את טענות התובע בחלקן. הוא מגלה כי גילה אכן זייפה צ'קים וגנבה כספים, וכי בנותיה היו מודעות לתכולת החשבונות ועליהן להחזיר את הכסף. נאשם 6 זוכה מכל אשמה מחוסר ראיות. נאשמים 7 ו-9 מצווים להשיב את הכספים שקיבלו, ונאשם 10 נדרש להשיב חלק מהכספים שקיבל. זאת ועוד, השופט מורה לנאשם 8 להשיב את הכספים שקיבל, למרות טענותיו כי נתן את הכסף למנהל, שכן השופט מוצא את טענותיו חסרות תימוכין. באשר לתביעה שכנגד, השופט מורה למנהל החברה ולאשתו להחזיר לגילה שני תשלומים במזומן והעברה בנקאית אחת, ולקזז סכומים אלה מהכספים שעליה להחזיר לחברה. כמו כן, השופט מורה לתובע לשלם סכומים משתנים של שכר טרחה לנתבעים, בהתאם למידת מעורבותם בתרמית. לבסוף, השופט מציין את התנהגותו החשודה של מנהל החברה וממליץ לרשויות המס לחקור את ספרי החברה.