ת"א 52199-05-11

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הבנקים לעכב את ההליכים בבית המשפט על בסיס סעיף בוררות בהסכם בין הבנקים למשיבים. בית המשפט הכיר בקיומו של הסכם בוררות בין הצדדים, אך מצא כי הוא אינו חל על המחלוקות הספציפיות שהועלו בתובענה, הנוגעות להסכם עיצוב ולהסכם סמינר בקיבוצים. כמו כן, קבע בית המשפט כי הבנקים לא הוכיחו נכונות לפתוח בבוררות כנדרש בחוק. גם אם תניית הבוררות הייתה חלה על המחלוקות, בית המשפט לא היה מעניק הקפאת הליכים בשל שינוי תפקידו של הרמטכ"ל, שמונה כבורר, ומראית פני הצדק. עמדת הרמטכ"ל עברה שינויים מהותיים לאורך השנים, וכעת מומנה בעיקר על ידי הבנקים, מה שיצר חשש אובייקטיבי להוגנות הבוררות. לפיכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי קיימת סיבה מיוחדת שלא לדון בסכסוך בבוררות ודחה את הבקשה להקפאת הליכים. הבנקים חויבו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי דין, בסך של 15,000 ₪.