בש"פ 5456/08

תקציר

ערעור הוגש על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע לשחרר לבית אמה אישה שהואשמה בעבירות סמים עד תום ההליכים נגדה. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרה, בנימוק של היעדר נסיבות חריגות ומסוכנותו של המערער. נטען כי מינו של המערער הוא נסיבה מקילה, נוכח ההנחה כי נשים מתקשות יותר במעצר. עם זאת, השופט קבע כי יש להעריך כל אדם על פי נסיבותיו ואופיו ולא על פי מינו. השופט ציין כי מינו של המערער יכול להיות גורם רלוונטי במקרים מסוימים, כגון כאשר העבירה היא ספציפית למגדר או כאשר מצבו הסוציולוגי של הנאשם משפיע על תנאי מעצרו. הבדלים ביולוגיים, כגון הריון או הנקה, עשויים גם לדרוש טיפולים שונים. גם ילדיה של המערערת נלקחו בחשבון, אך מאחר שלא היו בחזקתה, לא היה בכך גורם משמעותי. השופטת הסכימה עם המדינה כי חלופת המעצר המוצעת בבית אמה של המערערת אינה שוללת את המסוכנות הנשקפת ממנה, נוכח התמכרותה לסמים ואופי העבירות. החשש מהמשך ביצוע העבירות ואי התאמתם של המפקחים המוצעים גברו על השיקולים לטובת השחרור. לפיכך נדחה הערעור, אך השופט הותיר מקום לדיון חוזר אם המערער יציע חלופה קונקרטית של מרכז גמילה סגור.