ת"צ 29821-11-15

תקציר

השופטת סבורה כי אמנם הסכם הפשרה בתובענה ייצוגית זו לוקה בפגמים רבים, אך יש לאשרו בשל סימני השאלה המשמעותיים הנוגעים לסיכויי הצלחת התביעה. הסוגיה המרכזית נוגעת לעמדתו המעודכנת של הרגולטור, הסותרת את העמדה עליה התבססה הטענה. העמדה החדשה, שהגיעה כשנה וחצי לאחר שהוסכם לראשונה על הסדר הפשרה, מקטינה משמעותית את סיכויי הצלחת התביעה לגופה. כמו כן, ישנן סוגיות נוספות המסכנות את סיכויי התביעה, ביניהן האפשרות ששמם של הנתבעים הלא נכונים הוזכר, והעובדה שלרבים מחברי הקבוצה אין טענה תקפה משום שחתמו על הסכמים שלא הגבילו את השימוש בציוד קצה מורשה. השופט מתייחס גם לקושי לזהות חברי קבוצה רלוונטיים מלפני שנים רבות, ולסבירות שרק אחוז קטן מהם אכן יפיק תועלת מההסדר. למרות חסרונות אלה, השופט סבור כי סימני השאלה המשמעותיים לגבי הצלחת התביעה מטים את הכף לטובת אישור ההסדר. זאת, במיוחד נוכח התשלום המשמעותי לקרן, שיוגדל על ידי הסטת חלק משכר הטרחה אליה, והעובדה שהסדר הפשרה, אף שאינו מושלם, מאזן באופן סביר בין סיכויי התביעה לבין האינטרסים של חברי הקבוצה. בהתייחסה לסוגיית הגמול ושכר הטרחה, סבורה השופטת כי יש מקום להתערב בסכומים המבוקשים. עם זאת, בהתחשב בזמן ובמאמץ הניכרים שהושקעו בהליך, שנמשך למעלה מתשע שנים, כמו גם בהמלצת הצדדים, מחליטה השופטת להפחית את הסכומים המבוקשים ב-675 אלף שקל, שיתווספו לתשלום לקרן. כך, הקרן תקבל 1,800,000 ₪, כאשר כל אחד מהתובעים הייצוגיים יקבל 22,500 ₪ ועורכי דינם יקבלו 930,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחה. לבסוף, השופט מורה לנתבעים לפרסם את אישור הסדר הפשרה ואת תוכנו בכלי תקשורת שונים, לרבות עיתונים פופולריים בעברית, ערבית ורוסית, וכן באתר האינטרנט שלהם. כמו כן, הנתבעים נדרשים לשלוח העתק מהסדר הפשרה המתוקן ומפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך רישום במרשם התובענות הייצוגיות. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ובאי כוחם, והעתק ממנו יישלח אליהם על ידי המזכירות.