עת"מ 25242-11-20

תקציר

פסק הדין ניתן ביחס לעתירה שהוגשה נגד המשיבים בעניין בחינת ההסמכה שהתקיימה באוגוסט 2020. עיקר טענותיהם של העותרים התמקדו בניסוח לקוי לכאורה של שבע שאלות בחינה, ובמדיניות הבחינות הקפדנית של המשיבים. בית המשפט הכיר בנטייתם של בתי המשפט להתעמק לגופן של עתירות מסוג זה, אך הדגיש גם את הרף הגבוה להתערבות בעניינים מינהליים. בשאלה 4 לעניין המשפט הפרוצדורלי פסק בית המשפט לטובת המשיבים, וקבע כי השאלה ברורה וידועה, וטענות העותרים מבוססות על נסיבות חריגות. בשאלה 5, הנוגעת למשפט הפרוצדורלי, הסכים בית המשפט באופן חלקי עם העותרים כי השאלה מבוססת על דין עמום, ולכן יש לסמן נכון את הנבחנים ללא קשר לתשובותיהם. באשר לשאלה 25 קיבל בית המשפט את עמדת המשיבים והדגיש כי השאלה אינה מפרטת נסיבות חריגות, והפסיקה המצוטטת נועדה למקרים נדירים. בשאלה 5 לעניין הדין המהותי שב בית המשפט וצידד במשיבים וציין כי השאלה ברורה וממוקדת בעונש ולא בעבירה. ביחס לשאלה 10 בדין הפרוצדורלי, הסכים בית המשפט עם המשיבים כי זכותו של הרוכש הראשון עדיפה, שכן הוא לא רשם הערת אזהרה והרוכש השני פעל בתום לב. לשאלה 19 במשפט המהותי מצא בית המשפט כי התשובה שבחרו המשיבים הייתה נכונה, ודחה את טענת העותרים כי תשובה אחרת יכולה להיות נכונה אף היא. בשאלה 23 הסכים בית המשפט עם פרשנותם של המשיבים לחוק ומצא כי התשובה הנכונה היא חלופה א'. לבסוף, פסק בית המשפט 500 ₪ כל אחד לעותרים 1, 4, 5, 6, 8, 11 ו-12, שטענותיהם ביחס לשאלה פרוצדורלית 5 התקבלו בעיקר. יתר העותרים חויבו לשאת בהוצאותיהם. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים, והמשיבים נדרשו לשאת בהוצאות שצוינו.