רע"א 2071/11

תקציר

במקרה הנדון, ביקש המבקש רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז וועדת הערר, אשר דחו את תביעתו להטבות לפי חוק הנכות, בטענה כי טרשת נפוצה נגרמה לו כתוצאה מלחץ נפשי במהלך שירותו הצבאי. ועדת הערר לא מצאה תחילה קשר סיבתי בין מצבו לבין מחלתו, והדבר אושר לאחר בדיקה נוספת. המבקש טען כי תנאי שירותו, שהיו כרוכים בלחצים ובאחריות משמעותיים, היו מלחיצים באופן ייחודי ויש להכיר בהם על פי התקדים שנקבע בפסק דין אוויאן. עם זאת, הוועדה ובית המשפט המחוזי הגיעו למסקנה כי הלחץ שלו אינו עומד בקריטריונים הנדרשים של היותו צבאי ייחודי וניתן להקביל אותו בעיסוקים אזרחיים. יתר על כן, הם ציינו כי הלחץ שלו נבע גם מנסיבות אישיות שאינן צבאיות, כמו לחצים כלכליים שחייבו אותו לעבוד בסופי שבוע. בית המשפט הדגיש כי לא התקיים הקשר הסיבתי העובדתי-רפואי, המהווה תנאי מוקדם לקשר סיבתי משפטי כלשהו. אמנם, הייתה אהדה למצבו האישי ולמתח שחווה המבקש, אך בית המשפט דבק בתקדימים המחייבים זיקה חזקה וייחודית לשירות צבאי, ובסופו של דבר דחה את הערעור בשל היעדר ראיות מספיקות העומדות באמות מידה משפטיות אלה.