ערר 1182/19

תקציר

פסק הדין דן בערר על החלטת ועדה מקומית לתכנון ובנייה לאשר היתר לחיזוק מבנה קיים מפני רעידות אדמה. המחלוקת העיקרית נוגעת לתוספות הבנייה בחזית המערבית, מול מבנה סמוך. המערערים טוענים כי הבנייה המוצעת פוגעת בקווי בניין ותגרום לנזק אדריכלי, וכן טוענים לפגיעה בראיות ולפגיעה בפרטיות. פסק הדין מתייחס תחילה לקביעת חזיתות הבניין ומוצא לטובת סיווג הוועדה. לאחר מכן היא בוחנת טענות שונות הנוגעות לקווי בניין ומוצאת כי הבנייה המוצעת תואמת את הקווים המפורטים בתכניות הרלוונטיות, מה שמייתר את הצורך בטענות אחרות בנוגע לסיווג חזיתות. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערים בדבר חריגות מקווי המתאר של המבנה, יכולת צפייה ופגיעה בראיות, וקובע כי הבנייה המוצעת אינה גורמת נזק משמעותי למערערים. פסק הדין מוסיף ודן בטענות המערערים בדבר היעדר תיעוד והשפעת הבנייה על בנייתם, וקובע כי הוועדה שקלה די הצורך את שימור העיר ההיסטורית וכי ניתן ליישם פתרונות הנדסיים לחיזוק בניין המערערים. היא גם מתייחסת לטעות סופר בהחלטת הוועדה ומוצאת כי אין בה כדי לפסול את ההחלטה. באשר לגובה המבנה, בית המשפט מוצא הגבהה מינורית אך קובע כי היא אינה מהווה חריגה משמעותית ומאשר את הבנייה בהליך הקלות. בית המשפט דוחה גם את טענות המערערים בדבר בניית חצר אנגלית וסגירת חלונות בחזית המערבית, וקובע כי החלטת הוועדה לאשר את הבנייה הייתה סבירה. מבקש ההיתר ערער גם הוא, בטענה כי הוועדה חישבה באופן שגוי את היקף הבנייה. עם זאת, בית המשפט מסכים עם חישוב הוועדה ודוחה ערעור זה, תוך שהוא מבהיר כי ניתן לנצל זכויות בנייה נוספות על פי תוכניות קיימות באמצעות הריסה ובנייה מחדש ולא באמצעות חיזוק. לבסוף, בית המשפט מתייחס להיעדר היתר לשימוש חורג בקומת הקרקע ומגיע למסקנה כי השימוש הקיים כמועדון ויצ"ו אינו קבוע. היא מוצאת כי החלטת הוועדה לאשר את תכנית החיזוק תוך דרישת אישור לשימוש חורג היא סבירה. אשר על כן, ערר 1109/19 נדחה, ערר 1108/19 נדחה למעט קביעה בדבר חריגה ממיתאר הבנייה, ומבקש ההיתר (ערר 1182/19) מצווה לתקן את הבקשה.