ת"א 2486/06

תקציר

התובעת, חברה העוסקת ביבוא וסחר בתבואה ובמספוא, תבעה את הנתבע, בעל עסק לאחסון ושינוע חיטה ושעורה, על כך שלא סיפקה לתובע 5,800 טון חיטה שאוחסנו במחסניו. התובע ביקש פיצוי כספי בגובה שווי החיטה או הסכום שהועבר לחברה המספקת. הנתבע הכחיש את הטענות וטען כי עובדו זייף את המסמך המאשר את זמינות החיטה והונה אותו ולקוחות נוספים. בית המשפט בחן את אמיתות חתימת הנתבע על המסמך ומצא כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה. עם זאת, היא הגיעה למסקנה כי הנאשם אחראי מכוח עקרון "השליחות הצפויה" המגולם בדיני השליחות. הנתבע גם לא נמצא אחראי למרמה או לרשלנות לפי פקודת הנזיקין, שכן התובע לא הוכיח טענות אלה. מנגד, הטענה כי הנתבע היה אחראי כ"שומר שכר" לפי חוק האפוטרופוסים לא התקבלה. לבסוף, קבע בית המשפט כי נזקו של התובע הוא שווי החיטה שלא סופקה במחיר של 139 דולר לטון כפול 5,800 טון, בסך כולל של 806,200 דולר, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 35,000 $.