ע"א 4445/90

תקציר

בית המשפט אישר את פסק דינו של בית משפט קמא ודחה את טענות המערער. המערערת טענה כי חתימות על טפסי תיקון התיקון מונעות מהמשיבים תביעות נוספות, אך בית המשפט מצא כי חתימות אלה רק העידו על השלמת התיקונים, ולא על הצלחתם. בית המשפט גם אישר כי הפיצוי בגין "ליקויים אסתטיים" היה נכון, שכן הם היו קשורים לליקויי בנייה ומפגעי בטיחות, כפי שנקבע על ידי מומחה. בית המשפט דחה את בקשת המערערת לבצע תיקונים, ובמקום זאת פסק פיצוי כספי למשיבים לנהל את התיקונים באופן עצמאי, בהתחשב בעיכובים בעבר ובניסיונות כושלים. בית המשפט גם דחה את חששה של המערערת מפני כפל פיצויים לכאורה, והבהיר כי פיצוי בגין ירידת ערך הדירה מטפל בליקויים שלא ניתן לתקן או להשפיע על ערכם. בנוסף, דחה בית המשפט את העתירה שכנגד בגין פיצויים גבוהים יותר בגין עוגמת נפש ושכר טרחת עורך דין מוגדל, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט קמא. פסק הדין אישר כי לא התקיימו טעמים מיוחדים לשינוי סכומי הפיצויים שנקבעו בעבר. הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, ובית המשפט סירב לפסוק הוצאות משפט לטובת מי מהצדדים. בפסק הדין הודגש כי חרף טענות המערערים, הם אחראים להפרות החוזיות שהובילו לנזקי המשיבים.