רמ"ש 23274-10-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה יותר בעניין תשלום מזונות לילד קטין. האם המערערת טענה כי הערכאה הנמוכה יותר לא הנמיקה כראוי את החלטתה לבטל את חובות המזונות של האב המשיב רטרוספקטיבית מיום 1.10.2021. ערכאת הערעור נעתרה, קיבלה את ערעורה של האם ודחתה את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. השופט קבע כי הערכאה הנמוכה יותר אכן כשלה בחובתה לנמק את החלטתה, במיוחד נוכח אופייה המהותי של ההחלטה והשפעתה הפוטנציאלית על טובת הקטין ועל יחסי הצדדים. עוד הדגישה השופטת כי סעד זמני המשנה את המצב הקיים, במיוחד כאשר הוא משקף את הסעד העיקרי המבוקש, צריך להינתן רק בנסיבות חריגות כדי למנוע פגיעה משמעותית. במקרה זה, נסיבות אלה לא חלו, והיעדר בירור עובדתי והנמקה גרם לכך שהחלטת הערכאה הנמוכה יותר לא יכלה לעמוד. התיק הועבר לבית משפט קמא לדיון חוזר, כאשר האב יישא בהוצאות האם ובהחזרת ביטחונותיה של האם. עוד ציינה השופטת את הצורך בזהירות בעניינים אלה, במיוחד נוכח אופיין החסוי של דברי הקטין, והדגישה כי על בית משפט קמא לנקוט משנה זהירות בקבלת החלטות שיש בהן כדי להשפיע על טובת הילדים.