בש"פ 6298/00

תקציר

בערעור על ההחלטה לפסול רישיון נהיגה בעקבות תאונה קטלנית, נפסל המערער, נהג רכב מסחרי, לראשונה על ידי המשטרה ביום האירוע. פסילה זו הסתיימה לאחר 90 יום לפי פקודת התעבורה, אך בית המשפט לתעבורה האריך אותה לפני הגשת כתב האישום. עם זאת, בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו והחזיר את הרישיון. משהוגש בסופו של דבר כתב האישום בגין גרימת מוות ברשלנות, שב בית המשפט לתעבורה ופסל את המערער, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי. המערער טען כי הראיות אינן מצביעות על כך שהוא היווה איום מתמשך על הציבור ומבליטות את התנהלותו התקינה בחודשים שלאחר הפסילה הראשונית. חשוב לציין כי הערעור הצביע על השיהוי המשמעותי של התביעה בהגשת כתב האישום, שהיה הרבה מעבר למסגרת הזמן המקובלת. בהסתמך על תקדימים משפטיים קודמים, נטען בערעור כי עיכובים כאלה צריכים להכביד מאוד בהחלטה אם להאריך את פסילת הרישיון. השיהוי ערער את הרציונל של פסילת קדם משפט שנועדה להגן על שלום הציבור. הערעור התקבל, כאשר בית המשפט העליון קיבל את טענת המערער והורה על החזרת רישיונו, תוך הדגשת היעדר עבירות חדשות בתקופת הביניים.