ת"א 12108-09-24

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת לשאלה האם תובעים המגבילים את הסכום הכולל של תביעתם לצרכי אגרת בית משפט צריכים לפרט ולכמת כל רכיב בתביעה בנפרד, כך שערכם הכולל יתאים לסכום הכולל המוגבל. בית המשפט מכיר בשתי גישות שונות בפסיקה בנושא זה. המגמה הרווחת מאפשרת לתובעים להגיש סכום כולל מופחת מבלי לציין את האלמנטים הבודדים, שכן הסכום הכולל הנתבע הוא תקרה בלבד ואינו מגביל את היקף הנזק או החבות. גישה זו נותנת עדיפות לגישה לצדק, רואה את ההפחתה כתמורה לחיסכון באגרות בית משפט, ונמנעת מגרימת נזק נוסף לתובעים על ידי הגבלת תביעותיהם. מנגד, גישה אחרת מתעקשת לכמת כל רכיב תביעה באופן עקבי עם הסכום הכולל המוגבל, כדי למנוע תביעות מוגזמות או מנופחות, ולהבטיח את זכותם של הנתבעים לנהל את הגנתם ביעילות. עם זאת, בית המשפט מציין כי דרישת כימות מפורט לא תמיד תצמצם את היקף הנושאים הטעונים בירור, ועלולה לרעת התובעים מבלי לסייע באופן משמעותי לנתבעים. במקרה הספציפי, מדובר בתכנית חוזית לפרויקט נדל"ן, המייצגת רומן אחד עם שלבים מתפתחים, ובית המשפט מוצא כי התובעים אינם צריכים לפרט ולהגביל כל רכיב בתביעה. רוב הפסיקה, לרבות פסיקת בית המשפט העליון, תומכת בעמדה זו. לפיכך, הבקשה לחייב את התובעים למסור פרטים אלה נדחית, והמבקשים נדרשים לשלם למשיבים הוצאות בסך 1,000 ₪.