ע"א 2727/13

תקציר

פסק הדין עוסק בשאלה האם להעניק עיכוב ביצוע לפסק דין בתובענה ייצוגית התלויה ועומדת בערעור. על פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, ערעור אינו דוחה אוטומטית את ביצוע פסק הדין, אלא אם כן הוכיח המערער סיכויי הצלחה גבוהים בערעור ומאזן נוחות חיובי, תוך מניעת נזק בלתי הפיך. באופן ספציפי לגבי פסקי דין כספיים, בתי המשפט נרתעים בדרך כלל מעיכוב ביצוע, בהנחה שהנזק הכספי מההוצאה לפועל הוא הפיך, אלא אם כן הוכח אחרת עם ראיות מוצקות לאי יכולתו הכלכלית של המשיב להחזיר. במקרה זה, הדן בתובענה ייצוגית, נוטה בית המשפט להיעתר לעיכוב ביצוע שכן המבקש טען למעשה כי חלוקת הפיצויים עלולה לסבך את השבת הכספים אם הערעור יתקבל. נמצא כי אי הנוחות של העותרת בגביית סכומים קטנים מחברי הקבוצה עולה על אי הנוחות הקלה של החברים מעיכוב הפיצוי. לפיכך, ביצוע החלטת בית משפט קמא מתעכב. בית המשפט התייחס גם לגישתו של בית המשפט קמא לשינוי תוכן הפשרה ללא הסכמת הצדדים, וציין כי הדבר עשוי להשפיע על תוצאת הערעור. יתר על כן, תשלום הגמול ושכר הטרחה למשיב ולבא כוחו נותר מעוכב עד להכרעה בערעור, בהתאם לאסטרטגיות להבטחת יישום הסדר הוגן. בסופו של דבר, השהייה בהחלטות בית המשפט המחוזי מיום 27.12.2012 ומיום 28.2.2013 ניתנת ללא צו להוצאות, בתוקף עד להחלטת הערעור.