ת"א 62577-12-21

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את תביעתו של התובע להשתחרר מחובות הנובעת מפסק דין פלילי נגדו. הסיבות להחלטה זו הן רבות פנים. ראשית, על התובע, המבקש סעד של פסק דין פלילי סופי וסופי, מוטל נטל ההוכחה, בו לא עמד. הוא לא הציג כל ראיה או עדים שיתמכו בטענותיו. שנית, מהמסמכים שהציג הנאשם, לרבות כתב האישום וגזר הדין החלקי, עולה כי התובע הורשע במשיכת שיק ללא כיסוי. עם זאת, התובע לא התייחס לאישום זה באופן ספציפי בתצהירו, ועדותו הייתה מתחמקת וחסרת מהימנות. שלישית, התובע נמנע מלזמן עדים רלוונטיים ולהציג ראיות מכריעות שהיו יכולות לתמוך בטענתו, כגון עדות המוסד לביטוח לאומי או בנק מזרחי. תחת זאת, עדותו היחידה, כבעל דין, לא הספיקה כדי לשכנע את בית המשפט. בנוסף, מחדליו הפרוצדורליים של התובע, לרבות אי הצטרפותו כצד למוסד לביטוח לאומי ואי הגשת תצהירים נוספים למרות שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, מחלישים עוד יותר את תביעתו. עוד הדגישה השופטת כי טענותיו של התובע בדבר ליקויי זיכרון מחמת גיל או מצב רפואי לא הוכחו ולא יכלו לתרץ את היעדר הראיות המהימנות שלו. זאת ועוד, עדותו של התובע סותרת את ראיות הנתבע ואת הודעותיו הקודמות. לבסוף ציינה השופטת כי התובע לא עמד בנטל השכנוע המוטל עליו, והנתבע לא היה אחראי להשלמת הפערים בראיות התובע. משכך, נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבע הוצאות בסך 25,000 ₪ בתוך שלושים יום.