עת"מ 21835-07-10

תקציר

העתירה מערערת על החלטת המשיב, ועדת הערר, ליתן היתר ל-10 שנים לסופרמרקט לפעול בבניין מגורים. העותרים, דיירי הבניין הסמוך, טוענים כי פעולת המרכול אינה חוקית ומהווה מטרד. לטענתם, ועדת הערר חרגה מסמכותה, לא שקלה עובדות מהותיות וקיבלה החלטות בלתי סבירות. המשיבים טוענים מנגד כי העתירה אינה מוצדקת וכי הוועדה פעלה בסבירות ובמסגרת סמכותה. הם מדגישים כי הוועדה שקלה מחדש את החלטתה לאחר שהתגלו ראיות חדשות, ובית המשפט העליון החזיר את התיק לבחינה מחודשת זו. בית המשפט קובע כי לוועדת הערר הייתה זכות לבחון את המצב התכנוני של המבנה ולהעריך את עמידתו של המרכול בתוכניות החלות. עוד נקבע כי החלטת הוועדה בנושא הייתה סבירה. באשר לחניה תפעולית, בית המשפט מסכים עם מסקנת הוועדה כי די במקומות חניה קיימים בקרבת מקום, מה גם ששטח המרכול נמוך מ-200 מ"ר. בית המשפט מדגיש כי החלטת הוועדה אינה מנוגדת לחוקי התכנון וכי פרשנותה לתכניות הרלוונטיות סבירה. יתר על כן, החלטת הוועדה להגביל את תוקף ההיתר ל-10 שנים, אף שאינו נדרש, יוצרת איזון סביר. טענות העותרים בדבר הרכבה החלקי של הוועדה ומטרד הרעש חסרות שחר וראיות. לבסוף, בית המשפט דוחה את העתירה ומורה לעותרים לשלם את הוצאותיו של כל משיב, בסך כולל של 10,000 ₪ לכל משיב, בשל השיהוי הבלתי מוצדק בהגשת העתירה והאורך המופרז של הגשת העותרים.