ב"ל 46632-11-20

תקציר

ב"ל 46632-11-2015 בית הדין האזורי לעבודה תל אביב (כב' השופט אלעד שביון, גב' שוש ברוך, גב' כרמלה אורן) – פסק דין מיום 15.07.2022 **עובדות המקרה:** התובע, קצין קרבי בשירות קבע בצה"ל, לקה בטרשת נפוצה. הוא הגיש תביעה להכרה במחלתו כפגיעה שארעה לו תוך כדי ועקב שירותו הצבאי, בפני קצין התגמולים במשרד הביטחון. תביעתו נדחתה על הסף, בנימוק שחוק הנכים (תגמולים ושיקום) אינו חל על אנשי קבע, למעט "מחלת שירות", ואין המדובר במקרה כזה. התובע לא ערער על החלטה זו. לאחר מכן, הגיש התובע תביעה למוסד לביטוח לאומי (הנתבע), על פי פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי העוסק בתגמולים לנפגעי כוחות הביטחון, הקובע כי שירות בכוחות הביטחון ייחשב כ"עבודה" לצורך קביעת זכאות לגמלה. גם תביעה זו נדחתה. **טענות הצדדים:** **טענות התובע:** 1. **עיוות חוקי ואפליה:** לטענת התובע, תיקון 29 לחוק הנכים, שהוציא את אנשי הקבע מעניינו של חוק זה והעביר את הטיפול בהם למוסד לביטוח לאומי, מהווה עיוות חוקי ופגיעה בשוויון, שכן הוא מקפח את זכויותיו כקצין בצה"ל. המחלה נגרמה מאירועים צבאיים מובהקים שאין להם מקבילה אזרחית, והחוק החדש מתייחס למקרים עם מקבילה אזרחית. התובע מבקש ליישם בעניינו הלכות וחזקות השאובות מהפסיקה בעניינם של נכי צה"ל. 2. **מיקרוטראומה ואירועים חריגים:** לטענת התובע, אירועי הדחק בשירותו הצבאי עונים להגדרת "אירועים תאונתיים זעירים" שהביאו להתפתחות מחלתו במנגנון המיקרוטראומה. בנוסף, שני אירועים ספציפיים משנת 2019 היו אירועי קיצון מבחינת הלחץ הנפשי, אשר הובילו להתפרצות המחלה. 3. **ביסוס ראייתי:** גרסתו של התובע באשר לאירועי הדחק נתמכה בתצהיר מפקדו ובפרסומים בתקשורת. קשר סיבתי למחלתו נתמך בחוות דעת מומחה מטעמו. **טענות הנתבע (המוסד לביטוח לאומי):** 1. **אירוע טראומטי:** הכרה בבעיה נפשית כתאונת עבודה מחייבת אירוע טראומטי ברור ומובהק, ובסמוך לו פנייה לטיפול רפואי. התובע לא הוכיח אירוע חריג, אלא מתח נפשי מתמשך, שאינו מבסס הכרה כזו. 2. **חוסר בסיס ראייתי:** לטענותיו העובדתיות של התובע לא נמצא בסיס מספק במסמכים או בעדויות אחרות. 3. **דחיית התביעה:** לא ארע לתובע אירוע תאונתי, ולכן יש לדחות את תביעתו. **דיון והכרעה:** בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התביעה שלפנינו אינה תביעה להכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה, אלא להכרה במחלה (טרשת נפוצה) כפגיעה בעבודה. לכן, התייחסותו של הנתבע לשאלת ההכרה בבעיות נפשיות אינה רלוונטית. בית הדין דחה את טענת התובע לאימוץ הדין והפסיקה בעניינם של נכי צה"ל. נקבע כי מרגע שהוחלו על אנשי קבע הוראות חוק הביטוח הלאומי, הדין וההלכות הרלוונטיות הן אלה שנקבעו בפסיקת בתי הדין לעבודה. **מיקרוטראומה:** בית הדין דחה את טענת התובע כי מתח מתמשך במהלך השירות מהווה פגיעה במנגנון המיקרוטראומה, בהתבסס על הלכה מושרשת. לפיכך, לא ניתן להכיר באירועי הדחק הרבים והמצטברים שארעו לתובע ככאלה שהובילו למחלתו במנגנון זה. **אירועים חריגים:** בית הדין בחן את שני האירועים הנטענים משנת 2019: 1. **אירוע מסוף ספטמבר 2019:** התובע טען כי נאלץ לפקד על כל הפלגה בשבוע התארגנות אינטנסיבי, דבר שגרם לו למתח רב ולתסמינים פיזיים. בית הדין קבע כי מלבד הצהרות התובע, לא הוצגו ראיות אובייקטיביות לתמיכה בטענה זו. האנמנזה הרפואית ממועד סמוך לאירוע אינה מתייחסת אליו, והתובע היה מורגל למצבי מתח ולחץ כחלק משגרת שירותו המבצעי. לפיכך, לא נמצא כי אירוע זה מהווה "אירוע חריג". 2. **אירוע מיום 13.5.2019:** התובע תיאר אירוע קשה במהלך טיול יחידה, בו חיילים רבים סבלו מהתייבשות ומכת חום קיצונית, וחלקם היו בסכנת חיים. התובע, כמפקד כיתת הכוננות, ניהל את האירוע במשך שעתיים, פינה נפגעים והזעיק מסוקי חילוץ, תוך שהוא עצמו חש קושי וסחרחורת. בית הדין סבור כי אירוע זה, אף שלא הוכח שהתובע לקה בו במכת חום, מהווה "אירוע חריג" ו"עליית מדרגה" בשגרת שירותו הלחוצה. זאת, על רקע העובדות הבאות: * האירוע היה קשה ומסוכן, בו חיילים איבדו הכרה. * התובע היה אחראי על תפעול האירוע תחת סכנה מוחשית. * האירוע אף זכה לפרסום תקשורתי ולתחקירים. * התובע טען כי האירוע גרם לו לתחושות נפשיות קשות. **החלטה:** בית הדין, **לו מחמת הספק**, קבע כי עלה בידי התובע להוכיח **קרות אירוע חריג בעבודה מיום 13.5.2019**, באופן שמצדיק **מינוי מומחה רפואי** לבחינת שאלת **הקשר הסיבתי** בין אותו אירוע לבין מחלת הטרשת הנפוצה ממנה סובל התובע. המומחה הרפואי יבחן את הקשר הסיבתי אך ורק ביחס לאירוע מיום 13.5.2019. **היבטים משפטיים וחידושים:** * **הבחנה בין פגיעה נפשית למחלה על רקע נפשי:** בית הדין מדגיש את ההבחנה בין תביעה להכרה ב"פגיעה נפשית" כתאונת עבודה, לבין תביעה להכרה ב"מחלה" (כגון טרשת נפוצה) כפגיעה בעבודה, אף אם היא נגרמה על רקע נפשי. הדבר משפיע על מסלול הדיון ועל התנאים להכרה. * **השפעת תיקון 29 לחוק הנכים על אנשי קבע:** בית הדין קובע כי מעמדם של אנשי קבע, לאחר חלות פרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי, נקבע על פי דיני הביטוח הלאומי ובתי הדין לעבודה, ולא על פי דיני הביטוח הסוציאלי של משרד הביטחון. * **"אירוע חריג" מול "מתח מתמשך":** בית הדין ממשיך לאמץ את ההלכה לפיה מתח מתמשך אינו מהווה "מיקרוטראומה" או "אירוע חריג" בפני עצמו, אלא ייתכן ש"אירוע חריג" יוכר על רקע "שיא" או "עליית מדרגה" חריגה במתח מתמשך. * **גמישות פרוצדוראלית והעדפת מהות על פני טכס:** בית הדין מפגין גמישות פרוצדוראלית בכך שהכיר במסמכים (כתבה, "תצהיר" שלא עמד בכל הדרישות הפורמליות) ככאלה התומכים ומבססים את גרסת התובע, בשל המגמה של מעבר מכללי קבילות למשקל, במטרה להגיע לתוצאה נכונה וצודקת. * **הכרה "מחמת הספק":** בית הדין עושה שימוש בסעיף 15 לחוק החוזים (לגבי פרשנות) ובחזקת הספק, וקובע כי "לו מחמת הספק" יש להכיר באירוע מ-13.5.2019 כאירוע חריג המצדיק מינוי מומחה. הדבר מלמד על גישה זהירה של בית הדין, כאשר קיים ספק מסוים לגבי חריגות האירוע, אך הפוטנציאל להכרה בזכות גורם להחלטה להעביר את הבדיקה המקצועית למומחה. בסופו של דבר, בית הדין מכיר באפשרות שאירוע ספציפי (13.5.2019) עשוי היה להוות גורם תורם או מפעיל למחלת הטרשת הנפוצה, ומעביר את שאלת הקשר הסיבתי המקצועית לבחינתו של מומחה רפואי.