בג"צ 11244/03

תקציר

עניינה של העתירה בבקשתו של רס"ן בצה"ל לקבוע את שכרו באופן קבוע לפי שיעור עובדי המחקר הצבאיים, ולקבל את הפרשי השכר בהתאם. העותר, מהנדס כימי, קיבל דירוג זה בשנת 1997, אשר בוטל כאשר הוצב מחדש לתפקיד שאינו מחקרי בשנת 1999. השאלה המרכזית היא האם העותרת צברה ותק מינימלי של שלוש שנים בדירוג עובדי המחקר הצבאי כדי להיות זכאית לדירוג זה בחישובי שכר עתידיים. לטענת העותר, יש לספור אותו גם את השנתיים שהוועדה החליטה שבילה בתפקיד מחקרי לפני הכרתו הרשמית וכן את התקופות שבהן למד על חשבון הצבא, שביחד מסתכמות בלמעלה משלוש שנים. המשיבים טוענים כי אין לספור את השנתיים שכן הן נועדו רק לקצר את הזמן הנדרש לקידום, וכי תקופות הלימוד אינן נספרות שכן העותרת לא עסקה במחקר בתקופה זו, והתשלומים על פי דירוג המחקר היו טעויות. בית המשפט מוצא כי מעמדו של העותר בעת הגשתו אינו מכשיר אותו לדירוג של עובדי מחקר צבאיים. זאת ועוד, בית המשפט מסכים עם פרשנות המשיבים לפקודה החלה, ומוצא כי העותרת לא צברה את שלוש שנות הוותק הנדרשות בתפקיד מחקר, שכן אין למנות את שתי השנים המקדמיות ואת תקופות הלימוד. לפיכך, העתירה נדחית. בית המשפט מציין את הודאת הצבא כי שילם לעותר על פי דירוג המחקר במהלך לימודיו בטעות, ומביע תקווה כי ילמדו מטעות זו כדי להימנע ממקרים דומים בעתיד.