ת"א 57434-11-18

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה בסך 500,000 ₪ שהגיש מפקד משטרה לשעבר שהפך לסוכן ציוד משרדי, נגד שלושה נתבעים בגין עבירות בהן לשון הרע ופגיעה בפרטיות. התובע הורשע בהטרדה מינית בשנת 2006 בגין אירועים שהתרחשו בשנים 1999 ו-2000 ולטענתו הנתבעים עשו לו עוול בכך ששלחו מכתבים למוסדות חינוך בהם הזהירו אותם מפני עברו ודרשו מהם לפטר אותו. הנתבע הראשון, עו"ד במקצועו, טען בתחילה כי הוא מייצג אם מודאגת אך בהמשך ויתר על טענה זו והיא הוכחה כלא נכונה. נמצא כי הוא שלח את המכתבים ממניעים אחרים, לרבות ייצוג חברה מתחרה לה הוא מעניק שירותים משפטיים. לאשתו הייתה גם ידידות עם אשתו של בעל החברה האמורה. הנתבעות השנייה והשלישית הן מועצה אזורית ורשות מקומית, בהתאמה, אשר שלחו אף הן מכתבים ואזהרות על התובע למוסדות חינוך שבתחומן. למרות התנהלותו הבלתי מספקת של הנתבע הראשון, הפרסומים עדיין נופלים בגדר "עניין ציבורי" המקנה לו הגנה לפי חוק איסור לשון הרע. יתר על כן, מתקיימים שני התנאים להגנה זו - אמת בפרסום ועניין לציבור. לפיכך, התביעה נגד שלושת הנתבעים נדחית. התובע חויב בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, המתחלקים בין הנתבעים.