ע"פ 11235/05

תקציר

המערער הורשע באונס המתלוננת, שהייתה מכרה קרובה שלו והתגוררה עם אמה. בית משפט קמא הרשיע אותו על סמך עדותה של המתלוננת, למרות חוסר עקביות מסוים והרקע שלה, שכלל הסתבכות פלילית וילד מחוץ לנישואין. המערער ערער וטען כי היה על בית המשפט לסמוך על גרסתו לאירועים ועל עדויות עדיו, אשר סתרו את גרסת המתלוננת. עם זאת, ערכאת הערעור הסכימה עם הערכתו של בית משפט קמא את הראיות. הגנת האליבי של המערער, שטענה כי שהה במקום אחר בעת האונס הנטען, הופרכה על ידי עדויות אחותו ונשא. יתר על כן, גם הגנתו החלופית, שהפלילה את חברו של המתלונן, עאמר, לא הייתה משכנעת ומלאת סתירות. בית המשפט לא מצא טעם בטענות המערערת התוקפות את מהימנות המתלוננת ועדיה. בנוסף, מחדלי החקירה הנטענים לא פגעו ביכולתו של המערער להתגונן, וגרסתו הבלתי הגיונית והמופרכת פגעה באמינותו. טראומת ילדותו של המערער והרשעותיו הקודמות נשקלו בגזר הדין, ובית המשפט מצא כי עונשו של בית משפט קמא של 8 שנות מאסר, כולל קנס, הוא הולם. הערעור נדחה, וההרשעה וגזר הדין אושרו.