תפ"ח 25458-03-21

תקציר

הנאשם הורשע בשורה של עבירות מין באחייניותיו הקטינות, תוך ניצול נגישותן, תמימותן ואופיין המופנם. בית המשפט העליון הרשיע אותו בפגיעה בכבודם, פרטיותם ואוטונומיית גופם של המתלוננים, וכן בפגיעה בשלמות משפחותיהם ובאמון המטפלים בהם. נסיבות המקרה הוגדרו חמורות, כאשר הנאשם ניצל לרעה את משרת האמון שלו וניצל את גילן הצעיר ותמימותן של אחייניותיו. בית המשפט הכיר בחומרתן הרבה של עבירות המין בקטינים, בעיקר בתוך התא המשפחתי, ובנזק הנפשי המתמשך שהן גורמות. בהתחשב בחוסר החרטה של הנאשם, קבע בית המשפט טווח ענישה של 6 עד 9 שנות מאסר לכל אישום. עם זאת, בשל גילו המתקדם, עברו הפלילי הנקי והזמן שחלף מאז ביצוע העבירות, גזר עליו בית המשפט 11 שנות מאסר בקצה התחתון של הסקאלה, לצד מאסר על תנאי ופיצוי משמעותי למתלוננים. הנאשם לא זכה להקלה באשמה משום שלא הודה באשמה והביע חרטה, והכחשתו פגעה עוד יותר בקשר עם משפחתו. מקרה זה משקף את גישתו המחמירה של בית המשפט לעבירות מין בקטינים ואת חשיבות מיצוי הדין עם העבריינים.