עת"מ 46412-03-11

תקציר

השופט, לאחר ששמע את הטיעונים ועיין במסמכים ובחוקים הרלוונטיים, החליט לדחות את העתירה. הטיעון המרכזי המובא בעתירה קורא תיגר על סמכותם של המשיבים להפקיע את הקרקע הנדונה. השופטת מסכימה עם המשיבים כי התכניות הרלוונטיות – פט/1002/3ב ופט/2000 – כוללות הוראות הפקעה החלות על החלקה. הן עולות על כל תכנית סותרת, כגון פט/3/1154, והוראות ההפקעה של התוכניות המאוחרות תקפות. כמו כן, המגרש מיועד לצורכי ציבור ולא דווקא למבנה ההסתדרות, מה שאומר שניתן להפקיע אותו. השופט דוחה גם את הטענה כי חל שיהוי בלתי סביר בביצוע ההפקעה, ומציין כי האינטרס הציבורי במקרה זה גובר על כל שיהוי. בקשות העותרים לקבלת ראיות נוספות והנחיות לבאי כוח המשיבים נדחות בשל השיהוי הניכר של העותרים בהגשת בקשות אלה והתנגדותם הסבירה של המשיבים. נוכח הדחייה, קובע השופט כי על העותרים לכסות את הוצאותיהם המשפטיות של המשיבים.