ת"צ 35327-08-20

תקציר

פסק הדין דן בהגשת ראיות נוספות בהליך אישור תובענה ייצוגית. ככלל, בית המשפט אינו מתיר הגשת ראיות שניתן היה לכלול בבקשה, אך ישנם חריגים. פסק הדין מפרט מספר שיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט אם לאפשר ראיות נוספות, ובהם השיהוי בהוספת הראיות, נחיצות הראיות והנטל הפוטנציאלי על ניהול הדיון. הראיה הראשונה מתייחסת לחוות דעת של מועצת העבודה הפינית שהוזכרה על ידי המבקש. המשיב ביקש להגיש חוות דעת משפטית של מומחה פיני לדיני עבודה המבהירה את נסיבות חוות הדעת. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי הראיות מיותרות בהתחשב בכך שהתביעה תוכרע על פי הדין הישראלי, והיא הוגשה בשלב מאוחר, מה שעלול לעכב את ההליכים. הראיה השנייה נוגעת לשכרו של עובד. המשיב ביקש להגיש תצהיר של חוקר פרטי והקלטות של שיחות עם מעסיקים של שליחים. המבקש הסכים חלקית, ובית המשפט קיבל את התצהיר והתמלילים אך לא את הכתבה העיתונאית. הראיה השלישית היא סיכום סקר שביעות רצון של בלדרות החברה. המשיב ביקש להגיש זאת בתגובה לאפיון הסקר על ידי המבקש כחסר משמעות. בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי היה על המשיב להגיש את תוצאות הסקר מוקדם יותר, וכראיה, אין הדבר חיוני בשלב זה. הראיה הרביעית מתייחסת לנתונים גולמיים על נתוני שליחים, לרבות שעות העבודה והשכר של המבקש. המשיב ביקש להגיש ראיה זו בתגובה לטענות המבקש בדבר היעדר נתונים עובדתיים. בית המשפט דחה את הבקשה והדגיש כי היה על המשיב להציג עובדות כמותיות אלה בשלב מוקדם יותר של ההליך וכי הכחשת הטענות על ידי המבקש אינה מצדיקה את השיהוי. בנוסף, ריבוי הראיות, המתפרש על פני מאות עמודים, והעומס הפוטנציאלי על ההליך, גרמו לכך שהראיות לא היו קבילות. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצורך בהגשה במועד ובהתחשב בהשפעה הפוטנציאלית על ניהול הדיון בבואנו להחליט אם לאפשר ראיות נוספות בהליך אישור תובענה ייצוגית.