בג"צ 627/82

תקציר

פסק הדין מתייחס לשלוש עתירות של רופאים שעלו לישראל מברית המועצות וביקשו לקבל תואר "מומחה" בתחומם - רפואה פנימית, הרדמה ורדיולוגיה אבחנתית - תוך מתן פטור מלא מהתמחויות ומבחינות. הקורס הרגיל שעל רופא לעבור כדי לקבל את התואר "מומחה" בישראל כרוך בתקופת התמחות, ומעבר בחינות עיוניות ומעשיות. העותרים טענו כי לימודיהם, כישוריהם והתנסויותיהם בברית-המועצות, שם קיבלו את התואר "מועמד למדעי הרפואה", שקולים, ולכן יש לפטור אותם מדרישות אלה. המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית ומנכ"ל משרד הבריאות סירבו להמליץ על הענקת תואר "מומחה" לעותרים אלא אם ימלאו תנאים מסוימים, מה שהוביל את העותרים להגיש עתירה לבג"ץ. בג"ץ קבע כי התנהלות הרשויות הייתה סבירה ומקצועית, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. בית המשפט הדגיש כי התואר "מומחה" אינו תנאי מוקדם לעיסוק ברפואה אלא מקנה עצמאות ויכולת לנהל מחלקה בבית החולים. בית המשפט קבע כי לרשויות שיקול דעת לקבוע את הדרישות להענקת התואר וכי אין לבטל בקלות ראש את החלטותיהן. בית המשפט מצא כי גישתם של המשיבים, שעניינה בחינת כל בקשה לגופה, הייתה סבירה ונועדה למנוע אפליה. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי המשיבים פעלו כראוי בכך ששקלו את בקשות העותרים וקיבלו החלטות שקולות באשר לכשירותם. גם טענות העותרים בדבר התנהלות בלתי תקינה של המשיבים נדחו. בסופו של דבר, בית המשפט דחה את העתירות, אך הבהיר את הדרישות כדי שד"ר ליבמן יקבל את התואר "מומחה". השופטת בן-פורת הציעה כי ד"ר ליבמן ישלם הוצאות בסך 50 אלף שקל לכל משיב, ואילו ד"ר גריגורי ברונשטיין חויב לשלם הוצאות בסך 100 אלף שקל לכל משיב. השופט בך לא הטיל הוצאות כלשהן על ד"ר סימונה ברונשטיין.