עמ"נ 29169-02-21

תקציר

אזרח ניגריה שנכנס לישראל בשנת 2014 באמצעות אשרת תייר ערער על החלטת משרד הפנים לדחות את בקשתו למקלט ואת בקשתו לדיון חוזר בהחלטה זו. האיש טען כי הוא נתקל באיומים מצד מסורתיים דתיים בארצו בשל דרשותיו הנוצריות האוונגליסטיות וייהרג אם יחזור. בית המשפט מצא כי טענותיו של המערער אינן מבוססות ומבוססות על סוגיות מקומיות, וכי הוא לא מיצה את כל החלופות האפשריות, כגון פנייה לרשויות בארצו או בקשת מקלט במדינות שכנות. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי בקשותיה של המערערת נבחנו באופן סביר על ידי הגורמים המקצועיים במשרד, לרבות קיום ראיון וקבלת חוות דעת מהיחידה הרלוונטית. פסק דינו של בית הדין לעררים בירושלים, אשר דחה את הערעור והורה על יציאתו של המערער מישראל בתוך שבעה ימים תוך הטלת הוצאות כספיות עליו, נמצא סביר ובהתאם לדין. בית המשפט הדגיש את היקפה המצומצם של ההתערבות השיפוטית בענייני מקלט ואת מקצועיותו של בית הדין לעררים. לפיכך, נדחתה גם העתירה שהוגשה לאחר מכן לבג"ץ, ואישרה את התחייבות המערערת לשאת בהוצאות המשרד ולעזוב את הארץ עד למועד שנקבע. הפיקדון ששולם עבור צו ביניים ישמש להבטחת יציאתו ויוחזר אליו לאחר מכן.