ע"ע 779/06

תקציר

נקבע כי ההסכם המדובר, משנת 1962, שסווג תחילה על ידי הצדדים כהסכם קיבוצי, אינו כזה בשל היעדר רישומו, מה שצמצם את מעמדו המשפטי לזה של הסדר קיבוצי. על אף היעדר רישום פורמלי, חלים על הסדר זה העקרונות המשפטיים הנוגעים להסכמים קיבוציים, כגון תום לב ונוהלי עבודה הוגנים. ההסכם דורש הסכמה הדדית של ההנהלה, ועד העובדים וההסתדרות לפיטורי עובדים קבועים. במקרה דנן, הראיות הראו כי למרות התנגדות ראשונית, התקיימו ישיבות שהצביעו לכאורה על הסכמה לפיטורי המערער. עם זאת, מעיון עולה כי הסכמה כזו לפיטורים הייתה עשויה להיות מותנית בתנאים נוחים יותר, אשר נדחו בסופו של דבר על ידי המערער. אי הסכם זה ביטל את הליך הפיטורים וחייב פיצוי בגין פיטורי המערערת ללא הסכמת האיגוד. למרות הפגם בנוהל, הוצעו למערערת בסופו של דבר תנאי פיטורים משמעותיים, אותם סירבה, דבר שהשפיע על חבילת הפיצויים הסופית של שכר ארבעה חודשים. בית הדין מכיר בפגמים פרוצדורליים אך גם מתחשב בניסיונו של המעסיק לנהל משא ומתן על תנאים נוחים, שהביאו להחלטה על פיצוי חלקי וביטול החלטות ראשוניות על עלות ועמלות.