ת"א 73930-12-20

תקציר

התובעת, בעלת עסק לעיצוב שיער בשם Rastafari Style שהוקם בשנת 2013, תבעה את הנתבע על שימוש בשם עסק דומה, Rastafari, אותו מפעילה הנתבעת משנת 2016. התובעת רשמה את סימן המסחר שלה בשנת 2020 ומיד שלחה לנתבעת מכתב התראה, שהוביל להודעת הנתבעת כי תפסיק להשתמש בשם. עם זאת, התובע עדיין הגיש תביעה נגד הנתבע. התובע טען כי מעשיו של הנתבע מהווים הפרת סימן מסחר, גניבת עין והתערבות בלתי הוגנת, ודרש פיצוי בסך 100,000 ₪. הנתבעת טענה כי שם העסק שלהם גנרי וכי סימן המסחר של התובעת אינו מוכר. בית המשפט פסק לטובת הנתבעת, בקובעו כי התובעים לא הביאו ראיות לשמם הטוב וחשש סביר להטעיה, שהם יסודות מהותיים לגניבת עין. הכנסותיה השנתיות של התובעת עמדו על 100,000 ₪ בלבד, והם לא הצליחו להוכיח כי סימן המסחר שלהם צבר מוניטין או הצלחה. בנוסף, בית המשפט מצא כי הלוגואים בהם השתמשו התובע והנתבע לא היו דומים, והתובע לא הציג כל ראיה לבלבול לקוחות, דבר החיוני לתביעת גניבת עין. באשר לטענת הפרת סימן המסחר, ציין בית המשפט כי סימן המסחר של התובעת לא היה מוכר היטב בעת ההפרה הנטענת. הנתבעת אף שינתה את שם העסק לאחר שקיבלה את מכתב ההתראה של התובעת. בית המשפט הטיל ספק בתום הלב של התובעים בהגשת התביעה והורה להם לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסך 18,000 ₪. פסק הדין דחה את טענות התובע והדגיש כי התנהלות הנתבע מעידה על תום לב, בעוד שטענות התובע חסרות ראיות.